כוונת רש”י – מסכת תענית
בשדי חמד כלל כ”ף אות ז’ כתב שיתכן כגון שהוא רק דבר זה ולא אחר. עיין שם.
מדוע בסיום מסכת מונים את בניו של רב פפא,אשמח למקורות. ב)לתענית בכור,האם מספיק גם סיום מסכת במשנה,(וכמובן שלמד,ולא בגירסא בעלמא) או חייב סיום בתלמוד?
1. כבר בסוף המסכתות בש"ס דפוס וילנא נכתב: בסיומא בסוף תשובת הרמ"א ז"ל וכן בסוף ים של שלמה בבבא קמא כתוב רמזים על הזכרת שמות הללו. עד כאן. ושם נכתב שמזכירים את רב פפא עם עשרה בניו שהיו מאירים וגדולים בתורה על ידי שהיה עושה להם סעודה בסיום המסכתא כי עשיר היה, והיה מחזיק לעוסקי התורה, לכן זכה שמזכירים אותו עם עשרת בניו הרומזים כאילו הוזכרו עשרת הדברות. והאריך להסביר כיצד רומזים שמותיהם לעשרת הדיברות, ולעשרה מאמרות שבהן נברא העולם. ועיין עוד להגאון רבי יוסף זכריה שטון בסוף ספרו זכר יהוסף על ברכות עוד טעמים להזכרת שמות אלו. וראיתי עוד טעם נוסף מהגאון רבי יוסף שלום אלישיב בשם הרב מטפליק שכתב בשמו בספר עלינו לשבח (סוף פרשת וזאת הברכה) והובאו דבריו בספר הדרן עלך (עמוד 42).
2. לגבי סיום משנה, בשו"ת יביע אומר (חלק א' אורח חיים סוף סימן כ"ז) כתב להקל, רק כתב שלפטור בזה אחרים לא כדאי. עיין שם. אולם מורנו ורבנו ועטרת ראשנו מרן ראש הישיבה שליט"א נר"ו העיד שנהגו בחו"ל להקל בזה אף לפטור אחרים, ושכן עיקר להקל בזה אף לכתחילה כל שלמדו המשניות בהבנה עם פירוש רבנו עובדיה ברטנורא וכיוצא (עיין בירחון אור תורה אייר התשנ"ד סימן פ"ב).