לימוד ארמית בדניאל מארמית הגמרא.

האם יש הבדל בהיגוי מילה המוטעמת בקדמא וזקף קטן לבית מוטעמת בשופר הולך וזקף קטון?

מעניין אותי איך בעדה התוניסאית קוראים מלים בהם יש מתיגה (״קדמא״ וזקף קטן באותה מלה, כמו בתיבה ״וְהִ֨תְוַדָּ֔ה״. שמעתי הקלטה של הרב מזוז, והבחנתי שהוא אינו משהה, מדגיש, או מטעים את המתיגה. גם קראתי באחת מתשובותיו שאין הוא נוהג כך. וכן קראתי שתפקיד המתיגה הוא לבטל את הגעיא, ומכאן שאלתי, האם תפקיד המתיגה הוא רק להורות שאין געיא, במקום בו היינו מצפים שתהיה געיא. אם כך, האם ניתן להשוותו לתפקיד הרפה בניקוד, שם הוא מורה שאין דגש במקום שציפינו שיהיה דגש? 

לגבי פרשת וישלח פרק ל"ה פסוק כ"ב כתוב בתיקון קוראים איש מצליח לקרוא אותו פעמיים. שאלתי היא האם זהו רק מנהג ג'רבא או גם שאר העדות צריכות לנהוג כך?(ואם לא עם איזה טעמים לקרוא את הפסוק?)

בכל הסידורים הנפוצים שבדקתי, בפרשת העקידה שבפתיחה לתפילת שחרית, מודפס "א-לוקים יראה לו השה לעולה בני" ב'שני גרשין' במילת א-לוקים. אכן בתיקון קוראים 'איש מצליח' וגם בתיקון קוראים 'סימנים' מופיעה אותה מילה ב'זקף גדול'! האם יש לזה סיבה? או שזו טעות המדפיסים שנגררה מהעתקה להעתקה ?

בדברי הימים א' פרק ז' פסוק כ' בדרך כלל כאשר כתובה המילה בנו מספר פעמים מדובר באב ובנו, (ואם כן "תחת" הוא הנין של אפרים) לפי המלבי"ם לא מדובר באב ובנו, לפי רד"ק פירוש ראשון לא מדובר בבנו, שאלתי האם גם לפי הפירוש השני ברד"'ק וכן במצודת דוד לא מדובר באב ובנו?

האם יותר נכון לעשות את ניגון הזקף קטון במנגינה קצרה או שאפשר גם לעשתו במנגינה ארוכה בניגון ירושלמי

ידוע כשיש דרגא ופסק מנגנים אותם ביחד. רציתי לשאול, כשיש טעם שופר מהופך וגם פסק, איך מנגנים זאת? (כמו במילים "ישא ה' פניו אליך", בסוף עליית רביעי בפרשת נשא; מה שכתוב בהקדמה לתיקון קוראים איש מצליח בנידון זה לא כ"כ ברור לי)