שאל את הרב
print
אא
האם אסור לענות אמן אחרי ברכות התורה של עולה שאיננו קורא הקטע שלו?

הרב יהונתן מאזוז

נראה כוונת השואל שהעולה לתורה אינו קורא את העליה שעלה בה בלחש עם הקורא בתורה, וכיון שמבואר בשולחן ערוך (אורח חיים סימן קמ"א ס"ב) שאם אינו קורא עם השליח ציבור ברכתו לבטלה, על כן יש לדון אם מותר לענות אחריו אמן. אולם ביביע אומר (חלק ט' חלק אורח חיים סימן פ"ג אות ז') האריך והרחיב בדין אם סומא עולה לתורה או לא, והביא בזה מחלוקת האחרונים אי נקטינן כמרן בדין זה. וסיים שמכיון שאין מנהג ברור בירושלים ובארץ ישראל נגד מרן, ודברי האחרונים (בבירור המנהג) סותרים זה את זה, לכן יש לנהוג כעיקר הדין כדעת מרן, שאין להעלות סומא. ומכל מקום, אם עלה יש לו על מי לסמוך. עד כאן תוכן דבריו. ומכיון שסומא שעלה יש לו על מי לסמוך, אם כן ה"ה שאפשר לענות אחריו, ואחרי מי שאינו קורא עם השליח ציבור, כמבואר בשו"ת בית נאמן אורח חיים סימן א'.

שאלת המשך: עלה לתורה ולא קרה יחד עם השליח ציבור

על פי ר' משה לוי זצ"ל, כמובא בשיעוריו, אסור לענות אמן אחרי ברכתו של עולה שאינו קורא!

הרב יהונתן מאזוז

אין דברי מורינו הרב לפני, וגם אתה לא הגדת אם אמר איזה טעם לאיסור. ומקום מקום המנהג ברוב ארצות הגולה להקל בזה, וגם בארץ ישראל רבו כמו רבו האחרונים גאוני עולם שנהגו והנהיגו להעלות סומא לספר תורה דלא כמרן השלחן ערוך, וכמו שכתב מרן הרב עובדיה ביביע אומר שם. ונידון דידן קיל טפי (=קל יותר) מסומא, דאיכא למימר (=שיש לומר) כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו, ואפשר שגם החולקים יודו כמו שכתב מרן הרב עובדיה ז"ל שם (בסימן קח אות ע"ד, להיפך שגם המיקל שמי שאינו קורא יחמיר בסומא. עיין שם) וגם עתה צא וראה ברוב ככל בתי הכנסת בעולם שלא יבצר שמעלים מאיזו סיבה  מי שאינו קורא עם השליח צבור, ואין בידינו למחות. ועל כן אף על פי שספק אמן לקולא ואין עונים מספק, וכמו שכתבו האחרונים באורח חיים (סימן טו"ר) מכל מקום הרי אפילו לענין ברכה דחמירא טפי היקל מרן הגאון הרב עובדיה יוסף בדיעבד, כנ"ל, וקל וחומר לענין אמן, ואפילו לדעתו ז"ל שמחמיר מאוד שלא לענות אמן על ברכה השנויה במחלוקת (עיין ביביע אומר חלק א' סימן כ"ט אות ט'). ומורנו הרב ז"ל בברכת ה' (חלק א' פרק ו' סעיפים י"א - י"ב) מיקל יותר שכל שרוב הפוסקים מתירים לברך או שיש ספק ספיקא לברך או שדברי מרן בשלחן ערוך כדברי האומרים לברך, או שבקהילות המברכים נהגו כדברי המקלים לברך, יש לענות אחריו אמן. עיין שם. ובאופן שיש ספק ספיקא לברך, ציין מוה"ר בסוף הערה 40, שגם מרן הגאון הרב עובדיה מסכים לזה עיין שם.
ואם כן בנדון דידן שדברי רבים מהפוסקים, לברך ויש אומרים שכן המנהג בארץ ישראל (וכנגד מנהג לא אומרים ספק ברכה לקולא, וכל שכן ספק אמן, ועדיף טפי מדברי מרן שאומרים נגדו ספק ברכה לקולא), נראה דודאי שמותר לענות אמן, גם לדברי מורנו הרב בברכת ה'. ועל הרוב יש ספק ספיקא לענות שמא המברך קורא, ושמא כמאן דאמר שיכל לברך גם כשאינו קורא. וכן הסכימו עמי (לעיקר הדין שמותר לענות אמן) אבי מורי הגאון הרב רחמים מאזוז שליט"א ומר גיסי הגאון רבי בנימין אליהו מאדאר שליט"א

שאלת המשך:

איך אפשר להפוך דבריו המפורשים של ר' משה לוי שאמר במפורש שאסור לענות על ברכותיו של העולה שאינו קורא?!

הרב יהונתן מאזוז

לא הפכתי כלום, כתבתי עניות דעתי, ושהסכימו עמי ת"ח מובהקים מורי הוראה וכן יוצא לפי דרכו של מוה"ר בספרו אילו שמעתי לשון מוה"ר זצ"ל הייתי דן בדבריו בקרקע.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0