Menu
שאל את הרב
print
אא

ראיתי ביביע אומר חלק ד' (חלק אורח חיים סימן יד) שהביא דברי הרש"ל והדגמ"ר שכתבו שסעודת בר מצוה ביום שהשלים שנתו, "או שהנער דורש" - חשיבא סעודת מצוה [לענין הליכת האבל לשם]. ושאלתי האם נוכל לסמוך על דברי הרש"ל והדגמ"ר - לענין שמיעת מוסיקה בסעודה זו "כשאינו בזמנו", אלא שהנער דורש, [ולכאורה הוא קל וחומר, שאם לענין אבל הקלו שם, כל שכן בזה שכל האסור התחדש בדורינו כנודע], או דלמא אין להקל אלא בצירוף סברת הזוהר שהזכיר ביביע אומר שם ששייכת רק ביומו?

הרב רזיאל כהן

מעיקר הדין אולי יש מקום להקל בזה, אך נראה לי שלמעשה אין הדבר ראוי כלל, ויש בו פרצת גדר גדולה, וכל בעלי ה"בר מצוה" ידחו שמחתם לימי העומר ובין המצרים (שאין לחץ באולמות) על סמך הדרשה, ונמצאו מכוונים שמחתם לעומר ובין המצרים. ואין לדבר סוף. ואין ללמוד לנדון שלנו ממה שבקילו לאבל להשתתף בשמחה זו.
אגב, האיסור לשמוע כלי נגינה בימי העומר (ובין המצרים) לא "התחדש" בדורנו. ומקורו טהור מדברי הרב ערוך השלחן ועוד רבים (כולם נקבצו בפסקי תשובות חלק ה' עמוד רח"ץ). ובשו"ת ברכת יהודה חלק ה' (עמוד קל"ט בהערה) הביא לו מקור מדברי השדי חמד (מערכת בין המצרים בפאת השלחן סימן א' אות י') בשם הגאון רבי חיים פאלאג'י. ע"ש.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן