ספירת העומר בהודעת סמס
מרן ראש הישיבה שליט”א בשו”ת בית נאמן ח”א חאו”ח סי’ ל”ד בנדונו שם העלה שספירה בכתב אינה כלום, וה”ה בנידון זה שאינה נחשבת ואינו יכול לספור מכאן ואילך בברכה.
מה טעם שאומרים- אמן, אחר שאומרים בספירת העומר, הרחמן הוא יבנה המקדש ויחזיר העבודה למקומה במהרה בימינו אמן.? בענין ברכות ידוע שהעונה אמן אחר ברכותיו הרי זה מגונה, ולמאן דאמר שזה משובח - בעונה אחר סיום כמה ברכות, כגון: הבוחר בשירי זמרה מלך אל חי העולמים אמן. המברך את עמו ישראל לעד אמן. מקדש השבת אמן. השומר את עמו ישראל לעד אמן. מלך מהולל בתשבחות אמן. בונה ירושלים אמן. אבל כאן לא מדובר בברכה אלא בסוג של יהי רצון כזה - הרחמן וכו׳.. אז מה הסיבה שתיקנו לומר אמן לאומרו בעצמו?
בספר "וספרתם לכם (להרה"ג רבי דקל הכהן שליט"א) הביא (בעמוד ט"ז) שמרן ראש הישיבה שליט"א בהסכמתו לספר חמדת אברהם (ביין) ביאר זאת לפי שאין זה ברכה ממש אלא בקשה בעלמא ע"ש וע"ע בכה"ח (סימן קפ"ז אות ד')