תיקון קוראים
מזה שכתוב שישמע בשבת בשחרית, מובן שמדובר שטעה שיום חול. ופשוט.
מיהו דווקא בהלכה זו שדילג פסוק אל בוקרא בטעות או שינה משמעות אין הבדל בין חול לשבת.

אדם שעשה את סגולת מלח העומר ביום הספירה הראשון וכן ברוב ימי הספירה בשבוע האחרון לספירה - שכח לספור לילה אחד, ולמחרת בבוקר כפי שההלכה אומרת סופר בלי ברכה וממשיך בלילה למחרת כמובן תופס את המלח וכו'השאלה היא האם הסגולה ממשיכה אף על פי ששכח לילה אחד ''בברכה'' האם הסגולה תופסת רק עם ספר עם ברכה בלילה או שמספיק הספירה כמו בסיפור פה שספר בבוקר
הנה בדרך כלל סגולה צריכה להיות כסדרה. אמנם מסתבר שכאן הועיל הדבר, כמו שספירה בבוקר מועילה כך גם המלח שהחזיק עימו. בפרט שיש אומרים שכל ענין המלח הוא רק בלילה הראשון.