האם אפשר לפתוח ולסגור את הבית לתוכי קצוץ כנפיים?

מדבריך נראה שאם אינו צריך להשתמש במים אלא פעם אחת, ברור שיש לתת העדפה ליונקרס. אבל לעניות דעתי הדברים אינם פשוטים כ”כ, וצריך לשים לב לארבע נקודות:

גם ביונקרס יש חשש לבונה ולמבשל, שהרי:

א) שמעתי שיש דגמים של יונקרס שיש בהם ג”כ סגירת מעגל חשמלי [וצריך עוד בירור].

ב) המים ביונקרס מסוגלים להגיע ל-60 מעלות צלזיוס, שהם שיעור יד סולדת בו לרוב השיטות (עכ”פ לחומרא).

ומאידך:

ג) בהפעלת גוף חימום חשמלי, יש דעות חשובות שאין הבערה מן התורה (ע’ במנוח”א ח”א פרק כ”ד הערה 11), בפרט אם אינו מתאדם ומתלהט שבזה לכל הדעות אין מבעיר [ואיני יודע מה המצב בגוף חימום שבבוילר]. משא”כ ביונקרס שהיא אש גמורה לכולי עלמא.

ד) בגוף חימום חשמלי הרב אור לציון (ח”ב עמ’ ר”ס) מצדד שאין בו איסור בישול מן התורה.

ואין לי הכרעה ברורה בזה, רק דעתי נוטה שבוילר חשמלי עדיף (מהטעמים שהזכרתי באות ב’ ג’, ושאר הטענות הם צירופים בעלמא), ובפרט אם צריך להשתמש במים כמה פעמים במשך השבת.

כמובן כל זה באופן שהזמן אינו בהול, ויכול לשקול במה רוצה להשתמש.

אם לא בושל כלל יש בזה איסור דאורייתא. (כמבואר בש”ע סי’ רנ”ד ס”ד ורנ”ז ס”ד, וע”ע בהג’ הגרע”א (ריש סימן שי”ח) דגם מוהר הבישול אסור מדאו’). ולדעת מרן ריש סימןשי”ח בשוגג אסור גם לאחרים עד מוצאי שבת, ובמקום צורך גדול יש לסמוך ע”ד דברי הגר”א דס”ל דמותר גם לו מיד. (ע’ במ”ב סי’ שי”ח סק”ז, ומניח”א ח”א פכ”ב ס”ב, ובשו”ת בית נאמן ח”א סי’ כ”ט).

ואם היה מבושל כמאכל בין דורסאי אף שעשה איסור מ”מ כיון שד’ כמה ראשונים דאין בזה משום בישול (כמבואר בביה”ל סי’ שי”ח ס”ד בד”ה אפילו בעודו) – התבשיל מותר בדיעבד כמ”ש המשנ”ב שם (סק”ב) ובהליכו”ע (ח”ד עמוד ג”ל).

אם הבסיס מוקף בגדר גמורה, והפתחים שבה (הרחבים מ-10 אמות) הם סגורים כשאין עוברים דרכם (וכפי שהוא בדרך כלל בבסיסים), אפשר באופן עקרוני לעשות שם עירוב מהודר גם לספרדים. אבל יש עוד הרבה פרטים שאינם קשורים לגדר, כגון מה שצריך לזכות את העירוב (או את השיתוף) עבור כל השוהים שם, ולשכור מאת הממונים את הרשות של החיילים שאינם שומרים שבת וכו’, ולכן מוכרח שיהיה במקום תלמיד חכם אחראי המבין בהלכות אלו עד הפרטים הקטנים. וכדאי לברר על זה מראש.

בשטח פתוח המוגדר ככרמלית, כגון במקומות שאינם מיושבים, אפשר לסמוך (גם לספרדים) על עירוב של צורת הפתח. אבל כמובן צריך שהעירוב ייעשה על ידי בר סמכא. וכנזכר לעיל.

בדרך כלל פעילות מבצעית מוגדרת כפיקוח נפש, ומותר לעשות ללא שינוי כל מה שנדרש לצורך הפעילות עצמה. אבל הרבה פעמים יש הוראות סדר ורישום מנהליות הנוגעות באיסורי תורה ממש, שאין להם ולא כלום לפיקוח נפש. איני בקיא בפרטי הפרטים, ולכן חובה לשאול על כך ת”ח מוסמך מתוך המערכת. (ראיתי גם כמה ספרי הלכה שנכתבו לחיילים, ומעודכנים בפרטים מעשיים. מן הסתם יש לך גישה אליהם)

לגבי בשר שאינו חלק לחיילים – לא שמעתי על ההיתר של הגר”מ אליהו זצ”ל, ולא ידעתי על מה אדניו הוטבעו. אבל זאת הודיעני ידידי הרב ליאור חיון הי”ו מהעיר חולון (רב צבאי, תלמיד חכם ויר”ש) שכיום מוצרי הבשר בצה”ל הם של בשר חלק (רבנות), בין בשר גולמי ובין מוצרי בשר מעובד, מלבד ה”המבורגר” שאינו חלק. ובכלל כל חומרי הגלם המגיעים לצבא הם ברמת כשרות גבוהה ב”ה, רק צריך ליתן את הדעת שהטבח של בבסיס לא יערבב ולא יקלקל.

הזהירות בקדושת מאכלים חשובה ונחוצה, אבל יותר ממנה צריך ליזהר בצבא מאד בענייני “והיה מחניך קדוש”. וה’ יהיה בעזרך לעלות ולהתעלות, אתה וכל הסובבים אותך. והבא ליטהר מסייעין בידו.

אם תגיע להתפלל בביהכ”נ של מרן ראש הישיבה נר”ו וגם הוא ישתתף בתפלה שם (ואני תפלה שמצב בריאותו יאפשר זאת בקרוב), תוכל לתאם במקום עם המלוה שלו לגשת אליו, ובלבד שהשעה והעת תהיינה מתאימות לכך.

1. 1) נחלקו בזה הפוסקים שדעת מוה”ר מנוחת אהבה זצ”ל לאסור וכמבואר במנוח”א (ח”א פ”ג סעיף כז) ודעת מרן הגר”ע יוסף בחזו”ע (ח”א עמ’ ס”א) להקל בזה וצירף בזה כמה צירופים ע”ש.
2. 2) לדעת האוסרים גם בזה יש לאסור לדידן דנקטינן כדעת מרן שהטמנה במקצת שמה הטמנה (אלא שיש יותר להקל בזה בצירוף דעת המתירים).
3. 3) אם יש חורים בשקית מותר לכל הדעות שהרי זה כנותן חתיכת בשר בתבשיל שמותר.

אם התוכי יודע לחזור לבית בערב כאשר הוא יוצא בחוץ, אין בו דין צידה כלל.

ואם אינו יודע, הדבר תלוי למה סוגרים את הדלת, אם סוגרים כדי לתפוס אותו שלא יברח אסור מדרבנן, אך אם סוגרים מפני הקור ופותחים כדי לצאת מהדלת, מותר, מכיון דהוי פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן. ואם סוגרים כדי שלא יצא שלא יטרפו אותו חתולים, מסתבר ג”כ שמותר מהטעם הנ”ל, אך אין זה ברור לגמרי. אבל יש פתרון אם תשאירו את אחד החלונות בבית פתוח, שאז אין צידה כלל.

נראה שדברי הגרשז”א זצ”ל במנחת שלמה הם רק לענין הנאה ממלאכת ישראל בשבת שאסור משום עצם הנאה מאיסור ולא משום גזירה שמא יאמר לו, אבל גוי שעשה מלאכה לצורך ישראל אסור להנות ממעשיו גם מדבר שלא נעשה בו איסור וכמבואר במ”ב (סי’ תקי”ח ס”ק מ”ה) שאם פתח גוי בור שיש בו לפתות לצורך ישראל אסור ליהנות מהם ביו”ט. והיא מדברי המ”א שם (ס”ק יד) וע”ע בכה”ח שם (אותיות סז סח) שכ”כ הרבה אחרונים ע”ש.

בספר ויקרא אברהם במסקנה שם לא כתב דמנהג כמו ספרד לילך בזה אחר הרשב”א והר”ן אלא שיש לסמוך על סברא זו עכת”ד. והנה מה שהעיד שנהגו לעשות כן היינו ע”י גוי. וא”כ נראה בפשטות שרק בזה דיבר. שאף שקודם לכן פקפק שאין להתיר בנ”ד אפי’ ע”י גוי כיון שדעת רוב הפוסקים להחמיר, מ”מ כאן חזר להקל בזה כיון שישראל אדוקים במצוות עונג שבת וכו’ ומעתה ע”י ישראל וודאי שאין להקל שאין מנהג להקל בזה. ומי שנוהג להקל יש למחות בידו וכמו שפסק מרן בש”ע סי’ רנג ודו”ק.

לגבי נס קפה וסוכר כתב מרן זצוק”ל בחזו”ע (ח”ד עמ’ שי”ג) להקל, ושם (עמ’ שי”ט) ביאר שבנס קפה גם לאשכנזים יש להקל.

אך יש לשים לב שהטעם להקל בזה כי קפה נמס (=נס קפה) הוא מבושל כבר, ויש סוגים של קפה נמס שאינם מבושלים אלא מוקפאים(כמו שמצוין עליהם), ובהם ודאי אסור לערות ישירות מהמיחם.

לגבי שוקולית לא מצאנו בספרי מרן זצוק”ל והדבר תלוי אם הוא מבושל או לא, וחפשתי קצת בספרים וראיתי שלא כ”כ ברורה המציאות בזה לכן צריכים לבדוק בכל קקאו או שוקולית בפני עצמם או הם מבושלים.

מסתבר שיכולות לאכול מהטעם שכתבת, ובפרט שבעיקר הדין נראה שמרן הגרע”י זצ”ל חולק. עיין חזו”ע שבת ח”ב(עמ’ שצ”ד בהערה).

מדברי מרן הגר”ע יוסף זצ”ל בחזון עובדיה (ח”א עמ’ ריג) נראה שדוקא מנורה שמאירה ע”י חוט להט כשרה להדלקת נרות שבת בברכה, אבל מנורות פלורוסנט (וכל שכן נורות “לד”) אין לברך עליהן. וכן הביא בספר ללקוט שושנים ח”ה (עמוד תצה) שכן הורה מרן זצ”ל למעשה כמה פעמים להחמיר בזה (ודלא כמ”ש באור לציון ח”ב פי”ח אות י”ב).
אולם צריך לזכור שגם בנורת ליבון עם חוט להט, הורה מרן זצ”ל (בשו”ת יביע אומר ח”ב סי’ י”ז) שלא לברך עליה “להדליק נר שבת”, מפני שהחשמל בארץ מיוצר ע”י חילול שבת. ורק אם נורת הליבון מופעלת ע”י סוללה (בטריה) אפשר לברך עליה.
ואכן יש כיום פנסים קטנים ניידים בעלי נורות ליבון, המיוצרים (בהכשר מכון “צומת”) במיוחד לאנשים שרוצים להתארח בשבת בבית מלון, ולקיים שם מצוות הדלקת נרות שבת כהלכה ובברכה.