טעה בקידוש שחרית
יצא ידי חובה, ואף הוציא אחרים אף שהם עומדים ע”פ הסברות שכתבו הפוסקים לגבי קידוש של ליל שבת, עיין למרן בב”י סי’ רע”א וחזו”ע ח”ב עמ’ ט”ו ואילך.
בס"דלרב אדיר כהן שליט"א השואל בענין היזק קצף, שמע כנראה את האמור בחולין קה ע"ב: (אלא שלא כתוב שם שכחה אלא היזקים אחרים) אמר אביי: מריש הוה אמינא, האי דלא שתי אופיא - משום מאיסותא, אמר לי מר: משום דקשי לכרסם; מישתיה - קשה לכרסם, מינפח ביה - קשיא לרישא, מדחייה - קשיא לעניותא, מאי תקנתיה? לשקעיה שקועי
דבריך מסתברים, ועכ”פ יש לדון אם זה נאמר גם על קצף של נס קפה (כי בגמ’ מדובר על קצף של יין, כדמשמע במס’ ע”ז דף ע’ ע”ב).