ברשות מלך אל חי העולמים!בשנה שעברה קניתי 3 עצי מנגו ממשתלה באיזור המרכז. נסעתי בעצמי לבחור את העצים אחד אחד. במשתלה ראיתי כ300 עצי מנגו בוגרים שנתנו פירות ובמשך שנים ארוכות היו משווקים לציבור. העצים הגיעו ממטעים במקומות שונים מכל הארץ. במשתלה העצים שהו במשך תקופה ארוכה ולא ניתן לדעת כמה זמן במדוייק. אוליי חודש ואולי אפילו שנה. העצים נשמרו בתוך שקים גדולים בנפח 600 ליטר יחד עם השורשים והאדמה. כל עץ חובר לצינור טפטפות וקיבל מים בכל יום. כשאני קניתי את העצים ראיתי שהעצים נושאים פירות רבים יפים מאוד והעצים חיים ומשגשגים בתוך השק. קניתי 3 עצים בני כ20 שנה והעצים נשלחו אליי לעיר נתיבות. כשקבלתי את העצים ביום טו באב חתכתי את תחתיות השקים ו"הנחתי" את עצים על הקרקע כאשר גוש האדמה עדיין בתוך השק אך התחתית חשופה. העצים הגיעו ללא פירות כיוון שנפלו בנסיעה. ראיתי בבירור שהעצים המשיכו להצמיח ענפים רבים, והמון עלים חדשים התפתחו כבר בשבוע הראשון. עד א בתשרי הוספתי עוד גובה של אדמה סביבות העצים עד שכבר כל גוש האדמה של העצים התכסה.שאלתי: האם הדין מצריך לספור שנות עורלה מחדש?
למרות התיאור המפורט בשאלתך, עדיין חסרים לי פרטים מהותיים הנוגעים לפסק ההלכה בנדון זה, אשמח אם תבאר לי אותם, כדלהלן:
תשובותיך לשאלות אלו יעזרו לי לעזור לך.
מאת: פלוני | תאריך: כ״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ב – מרץ 24, 2022
מחילה שלקח לי זמן רב לענות.אחר הבירורים יש כמה ידיעות ברורות: א. העצים הובאו מן המטע אל המשתלה עם גוש האדמה המקורי בין השורשים יחד עם אדמה גננית מיוחדת שהוסיפו בשקים בזמן העקירה מסביב לשורשים מעל ומתחת. ב. העצים ישבו במשתלה במשך תקופה שבוודאות ארוכה למעלה מחצי שנה על סמך העובדה שהעצים נשאו פירות בשיא הקיץ והעצים פרחו במשתלה בתקופה שלפני פסח. אך אין מעקב מסודר ולכן יתכן שהעצים היו שם גם שנה ואולי גם יותר. עץ אחד בוודאות היה שם יותר משנה כיוון שהשק שלו היה דיי קרוע ובעל המשתלה הסביר לי שהעץ הזה שם כבר ותיק הרבה יותר מהשאר. ג. חיובי. בשקי העפר עשויים מבד יוטה. הנקבים שנוצרו עם הזמן בקוטר של כ5 מילימטר. בשק אחד שבו העץ הותיק הקרעים גדולים יותר עד כגודל ביצת תרנגולת.
אם הדבר ברור למומחי המשתלה שאחר העקירה מן השטח יכלו העצים לחיות שבועיים (לפחות) בגוש העפר המקורי שלהם (גם ללא האדמה הגננית שהוסיפו אח”כ), אפשר להקל שלא למנות כעת שנות ערלה מחדש, והפירות שיצמחו כבר בקיץ הקרוב (תשפ”ב) יהיו מותרים באכילה. רק אל תשכחו לנהוג בהם כפירות שביעית לכל דיניהם.
אבל אם המומחים במשתלה אינם בטוחים בכך, יש להמתין מחמת “ספק ערלה” עד ט”ו בשבט של השנה הבאה – תשפ”ג [אבל א”צ יותר מכך, שהרי ייתכן ששהו במשתלה למעלה משנה בגוש עפר טוב ויציב, דהיינו שנעקרו מהשטח הראשון לפני ט”ו באב תש”ף, וא”כ השנה הנוכחית (תשפ”ב) היא השנה השלישית, ובצירוף הספק שמא היה בעפר הנתלש עמם די כדי לחיות, הו”ל ס”ס להקל], והפירות שיצמחו בקיץ של השנה הבאה (תשפ”ג) יש לחללם בלא ברכה כדין ספק נטע רבעי.