♦ חֹדֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת ♦ סִימָן וְעֵזֶר לְכָל הַשָּׁנָה ♦ הִלְכוֹת חֹדֶשׁ אֱלוּל ♦ הַזְּמַן הַמֻּבְחָר לִסְלִיחוֹת ♦ שִׂימַת לֵב בְּנֻסַּח הַסְּלִיחוֹת ♦ מְלַמְּדִים וּשְׂכִירִים ♦ עֲדִיפוּת לִסְלִיחוֹת בְּמִנְיָן ♦ קְטָעִים בַּאֲרָמִית בְּיָחִיד ♦ ועוד ועוד

כל שנה בתשעה באב אנו צמים, בוכים ומקוננים, על חורבן בית מקדשנו, על הגלות המרה ועל כל הצרות והייסורים שהיו מנת חלקנו מאז. כבר קרוב לאלפיים שנה של בכי, צום ואבילות, ועדיין לא נושענו, הצרות ממשיכות לרדוף אותנו. מדוע?

אחד מארבעים ושמונה קנינים שהתורה נקנית בהם הוא "המכיר את מקומו". בעל ה"שם משמואל" זצ"ל לומד את חשיבות קנין זה מהדגלים שהיו לעם ישראל במדבר, והפרידו בין מחנה למחנה כדי שכל אחד יכיר את מקומו ואת שבטו

[ערוך מדברים שנאמרו ביום פטירתו, בשעת ההלויה, ובאזכרת

א. מגדולתו של מרן הראש"ל רבי אליהו בקשי

שם אוריה בתנ"ך מוזכר כמה פעמים בשני אנשים

מדוע נפילת מגדלי התאומים היו דווקא בכ”ד אלול? | חגיגת יום

גם בהמשך הפרשה, כאשר ראה בלעם את ישראל שוכן לשבטיו תחת דגלים שונים אך במסגרת אחת באחדות ובהרמוניה, לא יכול היה לקללם ובמקום זה יצא מפיו השבח "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" (לקמן כד, ה).

כדי לרדת מן ההר אל העם, היה מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל משתמש בכל דרך אפשרית – גם בהומור. באהבת זיכוי הרבים שפיעמה בו, לא התחשב בכך שהדבר עלול כביכול להוריד מרמתו התורנית, ועשה כל אשר לאל ידו, העיקר לקרב לבם של ישראל לאביהם שבשמים * לרגל חג הפורים, אספנו בחופנינו צרור דברי חידוד, שנינה ומליצה שיצאו מפי קדשו של מרן *

בספרו “נפש חיה”, מסביר הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ”ל

כמו שאסור לדבר קטגוריא על כלל ישראל גם

1. כ"כ הגרי"ח זצ"ל בלשון חכמים.  ועיין בהגדת

עיין להרה"צ רבי ישעיה אשר מרגליות זצ"ל בספרו

כל האיסור ללמד חובה על עם ישראל, מבהיר בעל ה’אזנים לתורה’, הוא רק בשעה שהרב או המוכיח מדבר ומתפלל לפני הקב"ה.

חובות הלבבות תרופה לדום לב ח”ו | פירוש

א. לחזקיהו ולבית חשמונאי היתה עצמאות ושלטון פולטי

 ח. ההלל וקריאת התורה בחנוכה. ט. זמן רבינו

מסירות הנפש של היהודים על שמירת השבת |

חשיבות לימוד התנ”ך בטעמים | מדוע בעשרת הדיברות

מדוע לא נכתב במ”ח קניני התורה שהתורה נקנית

א. בדרך כלל קריאתה במלרע, כמו רני ושמחי

איך יתכן סבא שלא התחתן א"כ ילדים ונכדים