Menu
שאל את הרב
print
אא

שאלתי היא בנושא ההטעמה של הפועל "רוני" המופיע בתנ"ך. מקור אחד לפועל הזה הוא: "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם ה' " (זכריה ב יד). לפי מה שאני יודע (ויתקן אותי הרב אם לא), קריאת הפועל בפסוק זה היא במלרע. לעומת זאת, בפסוק "צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו יב ו), הקריאה היא במלעיל (ושוב, יתקן אותי הרב אם אני טועה). רציתי לדעת מה גורם לכך שאותה מילה הבאה לבטא אותה משמעות (שכן המשמעות בשני הפסוקים היא הוראה "תשירי, תשמחי"), נקראת פעם במלעיל ופעם במלרע. (מלבד זאת, בעברית רגילה נראה שקריאת הפועל במשמעות הוראה צריכה להיות במלעיל, שכן במלרע המשמעות היא "הרון שלי").

הרב אמיר דאדוואנד

א. בדרך כלל קריאתה במלרע, כמו רני ושמחי וכן רנו ליעקב. אך בהפסק המלרע הופך למלעיל (והקמץ חטוף הופך לחולם) כמו בפרשת השבוע: וטהרה ממקור דמיה, הה"א בחט"פ ומלרע, ואח"כ כתוב וכפר עליה הכהן וטהֵרה, הה"א בצירי ומלעיל. 
ואע"פ שכאן (בישעיה) ההפסק הוא קטן (טרחא) מצינו כיוצ"ב (ונשקפה"על פני הישימון, שהיה צ"ל הקו"ף בשוא ומלרע, ובאה הקו"ף בקמץ ומלרע בגלל הטרחא (ויש לזה טעם ואכמ"ל) 

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן