Menu
מאמרים

לשון הזהב של הרמב"ם

הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.

קרא שאלה
מאמרים

רבנו משה ב"ר מימיון

הרמב"ם נכנס לגוב האריות ויצא בשלום. "הוא בלע נחשים וצפרדעים" כביטויו של ר’ יוסף יעבץ , למד כל ספרי אריסטו וחבריו, אך יראתו הקודמת לחכמתו וזכות אבותיו עמדה לו, שהפך סמי-מות לסמי מרפא. "ואשר לא ירקח כמוהו, לא יוכל עשוהו" (שו"ת הרשב"א ח"א סימן תי"ד). הוא קרא בעניני עבודה-זרה כולה, לא נשאר ספר מתורגם בלשון ערבי שלא קרא אותו (כן כתב באגרת לחכמי מרשיליא, ונעלם זה מהרב מגדל עז רפ"ב מהלכות ע"ז. ע"ש). אך כרבי מאיר בשעתו "תוכם אכל וקליפתם זרק".
קרא שאלה
מאמרים

פרשת בא – כפיות הטובה של פרעה

כאשר אשת פוטיפר מפתה את יוסף הצדיק, הוא נזעק ואומר: “ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים” (בראשית לט, ט). המלים “ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת”, ו”חטאתי לאלוקים”, הן בעצם אותה משמעות. מדוע כפל יוסף את דבריו?

קרא שאלה
מאמרים

פרשת שמות – האחדות – היא כח!

כאשר משה יוצא לראשונה מארמון פרעה, לראות במה יוכל לעזור לאחיו הנאנקים תחת עול העבדות, הוא רואה לנגד עיניו שתי תקריות מצערות. הגאון רבי אליהו מאדאר זצ”ל (רבו של מושב איתן) בספרו “באר מים חיים” מאיר את אותן היתקלויות מזוית ראיה מיוחדת:

קרא שאלה
מאמרים

פרשת וישב – שלוה בעולם הזה?!

פליאה גדולה יש כאן – מדוע מגיעות ליעקב הצדיק כל תהומות הצער הזה? מה הוא ביקש בסך הכל? וכי לא מגיע לו לישב מעט בשלוה לאחר כל התלאות אשר פקדוהו? מה היתה התביעה כלפיו? הלא רצונו מאוד מובן?!

קרא שאלה
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן