עכשיו קראנו “ויסעו מרעמסס בחודש הראשון בחמשה עשר

לרגל הופעת המהדורא החדשה של הספר “הכתב והמכתב”,

אומרים בתפלת מוסף: “הראנו בבניינו שמחנו בתיקונו”. מה

הנסים הגדולים שרואים בתוך הפיגועים הנוראיים | צדקה

יש תשובות באתר על נושא זה האם מותר

כשירבעם בן נבט עשה שני עגלי זהב, ה’

כמה חברים חיפשו עני הגון לתת לו צדקה.

כאשר משה יוצא לראשונה מארמון פרעה, לראות במה יוכל לעזור לאחיו הנאנקים תחת עול העבדות, הוא רואה לנגד עיניו שתי תקריות מצערות. הגאון רבי אליהו מאדאר זצ”ל (רבו של מושב איתן) בספרו “באר מים חיים” מאיר את אותן היתקלויות מזוית ראיה מיוחדת:

וירא בלק וגו’ את כל אשר עשה ישראל

שאו את ראש כל עדת בני ישראל (א.

– דעואל או רעואל – זה אותו אחד?

– יש בזה הרבה מחלוקות והרבה חילוקים במציאות.

לבד משאר המעלות הנמצאים בחומשים שבמהדורתנו, (תרגום אונקלוס

– אפשר לכתחילה (עיין מחקרי ארץ ח"ב סי' כ').

מי שאחרי כמה וכמה נסיונות צלח את המכשולים והגיע אל מרומי המגדל, רואה לפניו את כל השבילים, ויודע להנחות את ההולכים בהם כיצד להגיע אל המטרה

מלבד היותה אחות משה ואהרן, מרים נחשבה בעיני ישראל כ"אמא גדולה". וזאת בזכות שיחה אחת שקיימה עם אביה עמרם, שיחה ששינתה את מהלך ההיסטוריה של עמנו.

לפי עניות דעתי יש לכך שתי סיבות. האחת

ערבוב בין שני מושגים דומים אך שונים, והם אחדות ואחידות. "אחידות" משמעותה שהכל מתנהגים בצורה אחידה, חושבים אותו דבר, עושים אותו דבר, ונראים אותו דבר. "אחדות" לעומת זאת, אין פירושה טשטוש וערבוב בין השונים, עדי הפיכתם למין יצור כלאיים

מורה נכנס לכתה ומציג בפני תלמידיו גיליון נייר

גם בהמשך הפרשה, כאשר ראה בלעם את ישראל שוכן לשבטיו תחת דגלים שונים אך במסגרת אחת באחדות ובהרמוניה, לא יכול היה לקללם ובמקום זה יצא מפיו השבח "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" (לקמן כד, ה).

הרב יגאל כהן שהפך רחוב פשוט לרחוב שוקק

פעם נשאל באחת הדרשות בלונדון למה ש"ס מפרידה בין אשכנזים לספרדים? למשמע השאלה, קם ודפק על השלחן: "בתורה אין עדות! נאמר ‘תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב’. לא נאמר ‘קהילת הספרדים’ ולא ‘קהילת האשכנזים’! אין דבר כזה! תורה אחת – משפט אחד"…

בספרו “נפש חיה”, מסביר הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ”ל

כתב מו"ר ראש הישיבה נר"ו בספרו מקור נאמן

לענ"ד אין נכון להמתין עוד וכי אם תמתין יסתדר