אדם כזה אינו פסול לכתוב תפילין, שלדעת מרן

מפני שעיקר הדין ברור כהגאונים, ורק לחומרא בעלמא

-מעיקר הדין נראה דכל שיש הפסק בין המושבים,

אמנם יש שנהגו דרך חומרא שהאב מקנה הטבעת

גדולי הפסוקים הכריעו שהם יהודים גמורים ואינם צריכים

א. מסתבר שלחומרא הולכים אחרי האדם עצמו ג"כ

נושאי השיעור א. אסור לזלזל בסכנת ה”קורונה”. ב.

חכך האורח בסנטרו והגיב: "אם כן, סוכה זו היתה עליה שאלת חכם, ומעולם לא הכנסתי לפי דבר שהיתה עליו שאלת חכם, על כן מחמיר אני לא לאכול בסוכה זו".

"והיכן תאכל?", שאלוהו בדאגה. "אֹכַל בבית", הפטיר ה’מחמיר’…

1) להביא לו כשומר, ואח"כ יבקשנו בחזרה –

ערבוב בין שני מושגים דומים אך שונים, והם אחדות ואחידות. "אחידות" משמעותה שהכל מתנהגים בצורה אחידה, חושבים אותו דבר, עושים אותו דבר, ונראים אותו דבר. "אחדות" לעומת זאת, אין פירושה טשטוש וערבוב בין השונים, עדי הפיכתם למין יצור כלאיים

1) ר' יצחק אלמאליח הוא אחיו של ר'

I בכניסת אות לאות היסוד מה רואים בעיניים

אם אכן יש לחוש שימותו, אסור משום ספיקא

כלל גדול בידינו: ספק ברכות להקל, ומאחר שפוסקים

יום הששי י”ט שבט תשע”ט מנהגנו לעמוד ב’עשרת

בהיות ובימי חג הפסח האחרון הפיצו אינשי דלא מעלי קונטרס "דייני הכזב", ולפני כן קונטרס "גיטי הכזב", המלאים דברי בלע ונאצה נגד דייני ישראל המכהנים בבתי-דין הרבניים, בצורה מזלזלת ומחפירה. חזקו עלי דברי מאור עינינו מו"ר ועט"ר מרן ראש הישיבה יחשל"א, להשיב על דבריהם ולגלות זיופיהם הרבים כחורי כברה.

זה נכון להלכה, אבל למעשה לא כדאי לסמוך

שימו לב במאמר זה מתעדכן בחומר, תמונות, סרטונים וידיעות מדי יומיים בעז"ה

ניקוי ספריה לפסח | תפקיד העפעפיים | הכל

פעם נשאל באחת הדרשות בלונדון למה ש"ס מפרידה בין אשכנזים לספרדים? למשמע השאלה, קם ודפק על השלחן: "בתורה אין עדות! נאמר ‘תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב’. לא נאמר ‘קהילת הספרדים’ ולא ‘קהילת האשכנזים’! אין דבר כזה! תורה אחת – משפט אחד"…

אין הבדל, בשניהם יש מצוה להניח תכלת. ומכל

היום – לעשותם! | עצה לשכך כעס |

בתונס (כמו ברוב המוחלט של ארצות המזרח והמערב)

בדרך כלל אזכרת השנה נקבעת לפי תאריך הפטירה

אדם רשאי להחמיר על עצמו בחומרתיו של הבא"ח,