Menu

מלאכות

שאל את הרב

שאלת המשך על הקוסקוס

מים בכלי שני מיחם רותח עדיין רותחים הם. (ולענין עצם השאלה שכוסכוס זה מבושל במאת האחוזים י”ל שכדאי לברר זאת שהרי דרך שמבשלים אותו פעמים (ע”י אידוי) ויש שמאדים אותו פעם אחת ואח”כ גומרים בישולו ע”י עירוי מרק רותח וכמ”ש במנוח”א (ח”ב פ”י סעיף לז וע”ש בהערה 118) בשם מטה יהודה. ואולי כוסכוס שמיוצר במפעלים נעשה באופן זה שמאדים אותו פעם אחת וגמר מעשהו נעשה ע”י עירוי בבית הלקוחות. ואם זו המציאות א”כ וודאי שאסור להכינו בשבת ע”י עירוי רותחים אפי’ כלי שני או שלישי אלא רק כפושרים שאין היד סולדת בהם).

מדוע כלי שני אינו מבשל?

ההבדל הוא שכלי ראשון דופנותיו חמים “ומחזיק חומו לזמן מרובה”, וכלי שני דופנותיו קרים והולך ומתקרר. וכל זה מבואר בתוס’.

האם מותר להכין קוסקוס בשבת?

אם אינו ראוי לאכילה רק ע”י עירוי מים רותחים נחשב כדבר שאינו בושל. וכמו שכתב במנוח”א ח”ב פ”י סעיף מ”ו לענין אבקת מרק. אבל אם ראוי לאכילה אפי’ כעירוי מים צוננים או פושרים, הרי עדיין נחשב כדבר מבושל ומותר לערות עליו מים רותחים בשבת כדין קפה וקפה נמס המבוארים במנוח”א שם (סעיף מד).

דעת הגר”מ לוי זצ”ל ביד סולדת בו

הדברים שהבאת בשם מו”ר הגר”מ לוי זצ”ל – באמת תמוהים לכאורה, והטענה שטענת עליו – נראית צודקת.
אולם עד שאתה מבקש לבדוק את הדברים בכתבי היד של הספר (דבר שאינו בר ביצוע לעת עתה), אשמח אם קודם כל אתה בעצמך תציין לנו במדוייק היכן ראית דברים אלו בספריו הנדפסים של הגר”מ לוי זצ”ל. או אז נוכל לעיין בשאלתך כדבעי. בתודה מראש.

גדר “תערובת” במלאכת בורר בשיטת הגרע”י

  • מדברי המנוח”א ח”ב (פז סעיפים כז – כח) מבואר להחמיר בתערובת בגדים בגדים וספרים.
  • אמנם אם הוצאת בחושך ספר שאינך צריך ללמוד בו, נראה שא”צ לעיין בו, כיון שמלכתחילה לא היתה כאן פעולת ברירה ותיקון, אלא נטלתו כסומא בארובה גרידא. [ולו היה הדבר אסור, לא היה מועיל מה שתעיין בו], ועיין במנוח”א שם הערה 35 דמ”מ לכתחילה אין לעשות כן, ונראה דה”ה בנ”ד.

ביאור המשנה בפרק במה מדליקין במסכת שבת

באמת זו שאלה כללית ומצינו כיו”ב בעוד מקומות, ויש כלל שאומרים בכיוצא בזה: דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר.

לגוף השאלה למה פירט התנא גבי במה מדליקין נראה שכיון שדבר זה צריך בדיקה במציאות אם האור מסכסכת או לא, אדרבא הוכרח התנא לפרש מינים המצויים בימיו כדי שיהיה הדין מצוי בידי כל אדם, ועם כל זאת לא נמנעה הגמ’ לתת טעם כללי בדין זה ללמוד למקומות אחרים (כמבואר שם דף כ”א).

ומאידך דיני בישול הגמרא קיצרה ועם כל זאת דקדקו הראשונים מסוגיה הנ”ל ומעוד סוגיות (ברכות לז: ושבת מ: ועוד) שאר דיני בישול והכול נכתב בקיצור והטעם לזה כנ”ל דד”ת עשירים וכו’.

מאמרים

לא נמצאו תוצאות

פרשת יתרו – התשובה – דף חדש

וישמע יתרו כהן מדין וגו’ (יח. א)   

לקריאה

פרשת בשלח – מעשה קטן – שכר גדול

ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב

לקריאה
הצג עוד פריטים
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew