שבת

מהות מלאכת לש היא הפיכת שני גופים לגוף אחד, ונראה לי פשוט שבקוסקוס אין הפיכה לגוף אחד כלל. אמנם לעתים יש איזה התדבקות ויש גושים כאלו, אבל אין כאן חיבור גמור, אפילו לא כמו חול וכיו”ב שנדבק יחד ע”י נוזלים (שהוא אסור מדרבנן).

מי הם כולם? הרב הביא מקור לתשובתו מחזון עובדיה ח”ה עמ’ כ”ג.

יצא ידי חובה, ואף הוציא אחרים אף שהם עומדים ע”פ הסברות שכתבו הפוסקים לגבי קידוש של ליל שבת, עיין למרן בב”י סי’ רע”א וחזו”ע ח”ב עמ’ ט”ו ואילך.

החגורות הנפוצות בשוק עבור מפתחות לשבת הם אסורות מדאורייתא וכמו שהורה שם הגאון הרב בוגיד סעדון זצ”ל וכן הורה מרן הרב עובדיה וכמו שאמרו לי אנשים בשמו בשנת התשנב וכן כתב בשמו הראשון לציון הגאון הרב שלמה עמאר שליט”א וכן הורה לאסור הגאון הרב משה לוי זצ”ל

לא ראיתי שם שהענין הוא שכולם יהיו באותו “מצב” אלא שישיבה זה קביעות ועמידה זה לא קביעות, וא”כ פשוט שאם יש חלק שעומדים אין להעמיד את כולם, אדרבה יש לנסות להושיב גם את העומדים.

עיין במנוחת אהבה (חלק א’ פרק כ”ד הערה 61) שיש מקום להקל לפתוח דלת מקרר מכיון דלא איכפת ליה, ויש כאן ס”ס שמא כדעת הערוך דשרי אפילו באיסור תורה, ואת”ל כהאוסרים שמא אין איסור תורה בחשמל ופסיק רישיה דלא איכפת ליה בדרבנן מותר. ע”ש. ומצד החוט להט שיש במנורה (בדרך כלל כן הוא במקררים הישנים) ויש בזה לכאורה איסור דאורייתא של מבעיר גחלת של מתכת, זה ג”כ לא מוסכם, עיין בשו”ת תפילה למשה (ח”א סי’ נ”ט אות ח’), וא”כ הספק עומד על מקומו. ובלא”ה לדעתו שם (אות ו’) כל שאינו מתכוין לצרף אין איסור תורה להבעיר גחלת של מתכת.

ויש מגדולי חכמי הישיבה שליט”א הסוברים אין להקל בזה כלל בשום פנים ואופן, ויאמר לחמיו שכיון שלא איכפת לו שינתק לגמרי את המנורה מהמקרר.