פורים

שלום רב. האם את פיוט "מי כמוך" בשבת זכור אומרים לפני פתיחת ההיכל (לפני שלב מכירת המצוות) או בפתיחת ההיכל? האם צריכים לשבת או לעמוד?

מתי מחשבים סכום של מחצית השקל? האם זה השווי בזמן הנתינה? או דווקא באל"ף אדר שמכריזים עליו?

א. מדוע האות ד' בתיבת "ויחד יתרו" מנוקדת בשבא? האם ישנם עוד מילים שהאות האחרונה מנוקדת בשבא? [מלבד כ"ף סופית, וכאשר האות שלפני האחרונה מנוקדת בשבא].

ב. ראיתי כמ"פ לוח עם רשימת מילים שיכולים לטעות בהם בקריאת המגילה ומשנים את המשמעות [נפל / נופל. רצפת עם דגש ובלי. וכן הלאה] - האם גם הטועה בין ו' בשבא שהיא ו' החיבור לו' בפתח שהיא ו' ההיפוך, האם נחשב כטועה ומשנה המשמעות ולא יצא ידי חובה?

ג. בכמה חומשים מנוקד תיבת "מרדכי" עם קמץ קטן בד', האם יש שאכן קוראים כך? בתיקון קוראים "איש מצליח" האות ד' מנוקדת בשוא נע.

בן עיר (כגון הדר בביתר) שנסע בליל י"ד לעיר אחר (וכגון למודיעין עילית), ובעלות השחר (של י"ד) היה בכביש הנכלל בירושלים (וכגון בכביש בגין שנכלל בירושלים והוא בדרך בין ביתר למודיעין עילית), ואח"כ היה במודיעין עילית בשני ימי הפורים (עד סוף ט"ו), לכאו' יש לדון מה דינו באיזה נחשב יום פורים אצלו. דהנה לדעת הרא"ש הרי נקבע בעלות השחר של י"ד כבן כרך, אע"פ שלא היה בט"ו כלל בכרך אלא בעיר, ולדעת רש"י לכאו' נפטר מב' הימים. אמנם נראה לחייבו מב' טעמים א' כיון דלא היה באפשרותו לקראות את המגילה בזמן מועט זו שהיה שם אינו נכלל עדיין בכלל בן כרך, (ולפי"ז אם אכן נשתהה שם זמן רב יותר, וכגון שהיה שם פקק וכדו' אכן יהיה דינו כנ"ל), ב' דאפשר לומר דאין זה מיקרי דהיה שם דהרי לא היה דעתו לכך ולא נתכוון להיות שם כלל וכלל ורק בדרך מקרה הגיע לשם ואין זה מקרי ששהה שם. והנני בבקשתי מכבוד הרבנים שליט"א שתאירו עיניי בהלכה זו.

ידוע ששלישים שבאים זה אחר זה אין כלל מוחלט איזה מהם מפסיק יותר. ועפ"י זה יש לי ספק: אל אחשדרפני המלך (פזר גדול) ואל הפחות (שני גרישין) אשר על מדינה ומדינה. האם אשר על מדינה ומדינה חוזר גם על אחשדרפני המלך או האם חוזר רק על הפחות, ונפקא מינה אם להפסיק יותר אחר הפחות או אחר המלך. שהמלבי"ם פירש שהיו ממונים על כל מדינה וכן נראה מפסוק בדניאל ו-ב ובמלבי"ם שם. מאידך הרד"ק בס' השורשים כ' שאחשדרפנים היו רואים פני המלך תמיד בפנים. ולפי פירושו על מדינה ומדינה חוזר רק על הפחות. עוד ספק יש לי: ויאמר חרבונה (תלשא) אחד מן הסריסים(גריש) לפני המלך. האם לפני המלך הוא המשך של הסריסים- שהיו לפני המלך- שכן נראה שפירש בס' מנות הלוי, או לפני המלך חוזר על ויאמר חרבונה כמו ויאמר ממוכן לפני המלך-שכן נראה שפירש המלבי"ם שכ' אחת מן הסריסים שהלכו לקרוא את המן אל המשתה. ומשמע שמיאן לפרש אחת מן הסריסים שלפני המלך. וראייה לפירוש זה ממה שחיברו הטעמים אחת מן הסריסים ביחד ואח"כ הפסיק, שלפי המנות הלוי נראה להפסיק אחר אחד יותר מלאחר הסריסים.

שמעתי שאדם שלא היה מרוכז כל הקריאה לשליח ציבור יצא ידי חובה והביא ראיה לדבר מאדם שלא מבין לשון הקודש ושמע מאדם שקרא בלשון הקודש שהדין הוא שיצא ידי חובה והרי לא יבצר שאדם ישמע חצי שעה קריאת מגילה בשפה שאינו מבין אותה ולא יפספס שום תיבה אלא מוכרח שהיעקר שישמע את המגילה ולא דוקא שיקשיב ע"כ

רציתי לשאול מה דעת הרב שליט"א למעשה