ברכות

כן, אא”כ היא עוגת טורט שקודם אפיתה היא מימית מאוד שבזה יש להפריש בחלי ברכה. והמברך יש לו ע”מ לסמוך.

איני מכיר את הגלידה המדוברת, אך לפי המובן מהשאלה הבצק אינו עומד בה בפני עצמו אלא מפורר ומפוזר בגלידה עצמה (כמו שמצוי גלידה עם פירורי בסקוויטים), ולכן נראה שיש לברך על גלידה זו “בורא מיני מזונות”, כיון שיש בה מין דגן העשוי להטעימה. ואע”פ שכשאוכל בצק בפני עצמו (גם כיום) אינו חשוב כל כך, כאן אינו אוכל “בצק” אלא גלידה משודרגת ע”י פירורי בצק, וזו מהות חדשה ושונה לגמרי.

נכון שחסרונות האנשים הם רבים, אבל במלה חסרון בלשון יחיד אפשר לכלול חסרונות רבים, ולכן בברכה אפשר לומר שהחסרון הוא לשון יחיד.

ברכת המזון פוטרת, אלא אם כן אתם מחליפים את המפה העיקרית שעל השלחן (לא מפת הניילון),
ובדרך כלל היום לא עושים כן.

הבצק של הלחוח אינו כמו של לחם או פיתה, אלא הוא עשוי מבלילה רכה מאד הנשפכת ע”ג המחבת.

• נראה ברור שאין כוונת מרן ראש הישיבה נר”ו לפסוק למעשה לברך בזמננו “מציב גבול אלמנה” בשם ומלכות, ולא אמר את הדברים אלא בדרך דרש על הפסוקים. וכן מתבאר מדברי מרן נר”ו במכתבו הנדפס בספר “מציב גבול אלמנה, (עמ’ 105) שחושש למעשה לדברי מרן בבית יוסף הנ”ל.
• ודע שהרבנים שבירכו מציב גבול אלמנה על בתי זכרון-יעקב, הם הגרא”י קוק והגרצ”פ פראנק זצ”ל (כן הובא בקובץ ישורון חלק ל’ עמ’ תקט”ז). אך כמובן אין לנו לנהוג כן למעשה.