ברכות

נוסח הברכה “שככה לו בעולמו” אין משמעותה דוקא בריות שה’ יצר, וא”כ בפשטות אפשר לברך גם על ניר נאה. אך בפוסקים לא מצאתי חידוש זה, ואולי מדברי הרע”ב האלו יש להוכיח כן.

מותר לעשות בשבת אך עדיף להמנע ולעשות ביום ראשון.

ע’ בקונטרס לאוקמי גירסא למרן ראש הישיבה (אות ה’) שהביא ב’ הדעות בזה. ושיש רבים שגורסים צְרָכַי ועיקר טעמו שזהו לשון רבים ושייך ע”ז לשון “כל, צרכי, אבל אם צָרְכִּי בלשון יחיד – מהו כל, ואף שיש שיישבו זה, מ”מ עדיף כנ”ל, וכן גרסו רבים מהאחרונים ושכן מוכח ממדרש תלפיות והראב”ע. ע”ש. וסיים שכן עיקר.

אם אתה יודע שיש שיוצאים ידי חובה בברכתך (ולא רק “מודיע” באופן כללי שמכוון להוציא), יש לברך בלשון רבים. כמ”ש מרן שליט”א בשו”ת מקור נאמן ח”א סי’ שכ”ט.

כן ואפילו יום אחד.

מעולם לא שמענו שיצטרף מאכל מזונות להמוציא לענין נטילת ידים, או לענין ברכת המזון. ואמנם בפת הבאה בכסנין יש כמה דעות, וברוב המקרים לחלק מהפוסקים נחשב לחם גמור, מ”מ מחשש סב”ל אין מברכים.