דקדוק

שאל את הרב

בברכת על הצדיקים האם האות נ’ במילה ‘נשעננו’ היא בשווא נע או נח?

בשווא נח, כיוון שהוא מלעיל בטל כלל הדומות. כמו “יקראונני”, “ישחרונני”, “ימצאונני” בספר משלי (א’ כח) וכן בתהלים (נ כג) “יכבדנני”. כן כתב מרן ראש הישיבה זצ”ל על פי הרד”ק בספר מכלול (דף ע”ב ע”א)

ראיה למטא הנכון לג’ הרפויה

הערה זו מהזוהר כתבה מרן הגרע”י ביביע אומר (ח”ו סי’ יא בתחילת אות ג’) וציין אליה גם מרן ראש הישיבה ר’ מאיר מאזוז זצוק”ל הכ”מ בספרו קובץ מאמרים (ח”ב עמ’ רסז ע”ש). ולכן דעתם שמבטא ג’ רפויה דומה לרי”ש המקובלת כיום (משא”כ רי”ש שהיא בזעזוע הלשון בחיך ובשיניים) ומבטא ג’ דגושה (דגש קל) כמו הגימ”ל המקובלת כיום.

הרב אהרן מיימון

מילת ואנחנו “נְבָ֘רֵ֤ךְ” בסוף הפרק, מלעיל או מלרע?

מלרע. כך ענה מרן רה”י זצוק”ל הכ”מ לשואל אחד. ואין זה זרקא ומהפך אלא צינורית. וכשזה זרקא בלי עוד טעם במילה זה צינור. להרחבה בעניין הטעמים של ספר תהלים וכן משךי וחלק מספר איוב עי’ בתהלים בהוצאת הישיבה בראש הספר. ולדעת איך לנגן בהם צריך לשמוע ממי שיודע (ישנן הקלטות של מרן ראש היישבה). ולדוגמא ראה פרק כד פס’ ט’ בשם השם. ובפרק פו פס’ יא.

העונה הרב אהרן מימון

האם אומרים ‘בואי כלה’ עם דגש גם בכף

רק בלמ”ד להשלים את הלמ”ד החסרה (מלשון כלולות) משא”כ הכ”ף שאמנם הייתה צריכה להיות דגושה מדין בג”ד כפ”ת בראש מילה, אך כיוון שבאה עתה אחר אותיות אהו”י האות רפויה.

מספר שאלות בדקדוק

א. אם כוונת השאלה לקמץ רגיל שיש לו נטיה לחולם, ההבדל הוא ברור – הקמץ הוא כמו פתח עם נטיה קטנה לכיוון החולם.
ב. אלוקים עם חטף סגול, ואדנות עם חטף פתח. (אולי לא הבנתי את השאלה)
ג. בפשטות יש להקפיד על כללים אלו בכל אופן.
ד. נפסק בשו”ע (סי’ סא סכ”ג) לא יניח הנד. א”כ אין לעשות כן, אולי רק באופן שי שינוי משמעות אם יש לכם דוגמא נשמח שתשלחו לנו.
ה. הטעם לא מחבר אלא כמו פשטא וזקף קטון. שיהיה דגש.
אם לא הבנו טוב את דבריכם נשמח שתשלחו שוב וביתר פירוט.

ביאור דברי רבינו יונה אלו על משלי כ יא בחכמת הדקדוק

קודם כל מפרש רבנו יונה שכוונת הפסוק “במעלליו יתנכר נער” אין הכוונה מלשון הכרה – שיהיה ניכר מהו, אלא מלשון “ויתנכר אליהם” שהוא בדיוק הפוך – עושה עצמו כאינו מכירו. ופי’ הפסוק שהוא מתנהג לא בשרכי הנערות כאשר זך וישר פעלו (וכמו שממשיך שם רבנו יונה לפרש).

אח”כ מלמדנו רבנו יונה כיצד נדע אפ הפירוש הוא הכרה או להיפך –  זה תלוי באיזה בנין משתמש שורש זה, אם הוא משתמש בבנין הפעיל, כמו “ולא הכירו”, או בבנין נפעל כמו “שאין מומו ניכר” (כמדומה שאין בתנ”ך שורש נכ”ר בבנין נפעל), הוא מלשון הכרה, ואם הוא בבנין התפעל כמו “יתנכר” הוא להיפך.

אפשר להתקשר 053-417-1971 בשעות הערב בע”ה בלי נדר נשתדל לענות.

 

מאמרים

החלום שהתגשם

כשהוא רכון על מחברות חידושיו הפזורות על השלחן,

”דחזיתיה לרבי מאיר” – פורים

ממה שראיתי ושמעתי ממרן מורי ורבי רבנו מאיר

לקריאה

‘דחזיתה’ – ט”ו בשבט אצל מרן זיע”א

”דחזיתיה לרבי מאיר” – ממה שראיתי ושמעתי ממרן

לקריאה
הצג עוד פריטים

יום חמישי בשבוע זה

דילוג לתוכן