כל מילה שהיא מסתיימת באות ת’ שאינה שימוש כגון שירות, אות, טלית וכדו’ הראשונים החשיבו אותה בלשון זכר. (עי’ בספר נאמן ביתי משיעורי מרן ראש הישיבה זצ”ל עמ’ 76). ולכן המילה “אמת” אע”פ שהיא לשון נקבה מ”מ השתמשו בה גם בלשון זכר. וכמדומה שנפלה טעות בסוף השאלה וצ”ל בלשון “זכר”.
לא ידוע לנו על ישיבה כזו, גם בישיבות חרדיות יש רק מעט מזעיר. אמנם שיטת הלימוד חשובה ויקרה היא עד מאד אבל יש דבר הרבה יותר חשוב ממנו והוא יראת שמים ולימוד תורה לשמה בקדושה. לכן אלה הם הדברים העיקריים שעל פיהם אתה צריך לבחור את הישיבה בה תלמד, רבנים יראי שמים בתכלית, ותלמידים איכותיים וראויים. את השיטה אפשר ללמוד בעיקרון על ידי קביעת לימוד בספרו של מר חמי מרן זצ”ל “דרכי העיון”. אמנם אין כמו ללמוד בשיעור מפי רב כשאפשר, ועוד יש גם את סדרת הספרים “ארים נסי” על הש”ס שאם תלמד סוגיא בגמרא שהרב כתב עליה הרבה ותבונן בדבריו תוכל להשתלם בכך הרבה. ועוד שיש באתר הישיבה שיעורים מצולמים בהם מלמדים איך לומדים בעיון.
“ואם שלוש אלה לא יעשה לה” הכין מקום הקדמא במילת ‘שלוש’?
אתם צודקים, הקדמא צריכה להיות בא’, ונפלה טעות בתיקון קוראים והחומש של איש מצליח. וכבר שלחתי את הטעות למוה”ר ר’ יהונתן קיויתי שליט”א והסכים לזה, ורשם אצלו לתקן במהדורה הבאה. יישר כח! לחיבת הקודש נשלח לך בלי נדר את מה ששלחתי לה”ר יהונתן קויתי, ומה שהשיב לי.
בברכת על הצדיקים האם האות נ’ במילה ‘נשעננו’ היא בשווא נע או נח?
בשווא נח, כיוון שהוא מלעיל בטל כלל הדומות. כמו “יקראונני”, “ישחרונני”, “ימצאונני” בספר משלי (א’ כח) וכן בתהלים (נ כג) “יכבדנני”. כן כתב מרן ראש הישיבה זצ”ל על פי הרד”ק בספר מכלול (דף ע”ב ע”א)
לכבוד הרב יונה כהן נר”ו שלום וברכה. בזמנו מרן זצוק”ל למד עם כיתתו עמוד לשבוע בגפ”ת מטה מעלה. ובנוסף מהרש”א ועוד.
ישנו יסוד חשוב בעיון, שכל דבר בסוגיא צריך להיות מוכרח מהיסוד. (כגון מדוע הקשו מהברייתא ולא מהמשנה, מדוע הוסיף האמורא עוד מילה, מדוע פירש רש”י כך, איך יבארו התוס’ את המשך הגמ’ לשיטתם ועוד. ובדרך זו בנויים המהרש”א, מהרש”ל, המש”ך והרש”ש ועוד)
לגבי ההלכה, מרן אמר בדרשה קודם ידע לעיין טוב בגפ”ת ואח”כ יתנסה בכתיבת תשובות.
ועי’ עוד בספר דרכי העיון בסופו בנושא ההלכה שהרחיב בזה.
אענה בכלליות מותר ללמוד בספרים של רבנים בעלי דעות שונות בתנאי אחד ברור שיש לאדם קו אחד שהולך על פיו ובעיקר צריך שיהיה לאדם רב ירא שמיים ובקי בהלכה שהולך בדרכם של גדולי הדור וסומכים עליו שמדריך ומכוון.
אם תרצה הכוונה נוספת צור עמנו קשר במספר בבית ההוראה של הישיבה במספר : 035050550 שלוחה 1. בהצלחה.
מרן בשו”ע (סי’ כה ס”ז) פסק לומר ללא דגש, והרמד”ל בספר המעריך חולק עליו. ולדעת מרן ראש הישיבה זצ”ל הנכון יותר כהרמד”ל אלא שמר פסק אחרת, ולכן בכל מקום שהוזכר נוסח הברכה נקדו כפסק מרן ובסתם נקדו לפי מה שנראה יותר נכון. (כן שמעתי מהרב אלדן הכהן שליט”א – מנקד המשנ”ב מהדורת מכון הרב מצליח).
לשאלתך יש את ספרו הגדול של מרן ראש הישיבה “דרכי העיון”
שבו האריך הרחיב שלב אחר שלב כיצד ללמוד בשיטה זו בלימוד עצמי ומדוייק עם כללים ברורים ודוגמאות מאלפות.
וכן ספריו “ארים נסי” על הש”ס.
ובפרט בסוף ספר “דרכי העיון” מובא שיעור בין רב לתלמיד בשקלא וטריא דקה מן הדקה איך נראית צורתא דשמעתא.
וכמו כן לאחרונה ישנה סדרת שיעורים בשיטת העיון המופיעה באתר הישיבה. כול יום שלישי מצורף קישור https://www.youtube.com/playlist?list=PL_5buk_m8-OyXjEEWFOwjuT6Lr5SLCx-I
נראה שיותר טוב ללמוד את הגמ’ ועליה את הב”י, וכן ברמב”ם להצמד אל הרמב”ם של הסוגיא (לפי המצויין בעין משפט נר מצוה).
כשלומדים בית יוסף א”צ לפתוח את הגמ’ אא”כ משהו לא מובן.
כדאי להשקיע בעיון. בעיון צריך ללמוד איך ללמוד, וכדאי כמה שיותר מוקדם, ואילו בקיאות שזה רכישת ידע אפשר תמיד בכל מקום ובכל זמן.
לגבי לימוד טור ובית יוסף, מומלץ מאוד לדעת מרן ראש הישיבה שליט”א. איך לומדים? קוראים את הטור, ועליו את הב”י, מי שיודע ללמוד גמרא, אין שום סיבה שיתקשה בלימוד בית יוסף. וכדאי מאוד בשעה שלומדים לשים לב לסגנון הפסיקה של מרן הב”י, כך לומדים לפסוק הלכה.
