מותר לך למכור סחורה זו בכל מחיר שתרצה.
מקורות ונימוקים: יסוד השאלה הוא ע"פ המבואר במסכת מכות (דף כ"ד ע"א): "מזמור לדוד וגו' ודובר אמת בלבבו" – כגון רב ספרא, שהיה לו חפץ למכור ובא אדם אחד לפניו בשעה שהיה קורא קריאת שמע, ואמר לו תן לי החפץ בכך וכך דמים ולא ענהו (כי אסור אפילו לרמוז עד שיסיים שלשת פרשות שמע). חשב הלקוח שלא הסכים רב ספרא למכור את החפץ בסכום זה, הוסיף לו עוד במחירו. לאחר שסיים קריאת שמע, אמר לו טול החפץ בדמים שאמרת בראשונה, שבאותן הדמים היה דעתי ליתנה לך. ע"ש.
ואולם כל זה דוקא כאשר יש כאן לקוח, והוא מעוניין לקנות חפץ זה בסכום מסויים ממני ואני בליבי הסכמתי למכור לו, אבל כאשר אין כאן שום לקוח ולא התנהל שום משא ומתן אפילו בלב. אין בזה שום חשש. ועיין בשאילתות (פרשת ויחי שהוא מקור המעשה) שפתח בלשון זו: וצריך האדם לשאת ולתת באמונה, ואח"כ הביא מעשה זה. ומשמע שהכל ענין של יושר עם הלקוח.