חבטת ערבה מערבות שבלולב או ממה שחבטו בהם כבר

שמים אותם מתחת למזרון (תחת מקום הכר)(וזה סגולה לפחד בלילות וחלמות רעים (כה”חסימן תרס”ד אות ס’)

החבי"ץ מקובל על כולנו

אם אפשר להביא מעיו"ט ספר נוסף.

חכמים תקנו מה לקרוא ביום הראשון, והם עצמם תיקנו מה לקרוא ביום השני בחו"ל, ואמרו לקרוא קריאה אחרת שגם קשורה לחג, וזה עדיף מאשר לקרוא אותה קריאה פעמים, וכן בשאר ימי חול המועד כל יום מחליפים קריאה אחרת משא"כ לגבי ליל הסדר והסימנים, לא נכון לוותר עליהם כיון שכבר עשו אותם אתמול 

התירו הפוסקים בליל הושענא רבא (ושבועות) להתפלל לפני הנץ משום דמפשי [מרבים] ומ"מ מרן הגאון מייסד הישיבה היו"ד זצ"ל היה מקפיד גם בהושענא רבא להתפלל עם הנץ החמה וליטול לולב אחר כך ושוב ממהר קצת באמירת ההושענות "כי קריאת שמע ותפילה ולולב בזמנם הראוי היא גופא אפושי רחמי דרחמי טפי" (לשנו הקדוש בשו"ת איש מצליח סימן ט"ו בסעיף השני עמוד רט"ז (במהדורא החדשה) בדיבור המתחיל והנה) וכן ראה לרבותינו גאוני חכמי תונס שקבלו מרבותינו זיע"א ובשנתנו זו (התשע"ו) מרן ראש הישיבה קרא עם הציבור  מ"אל נא אצרך הטוב וכו' (עמוד 778 במחזור איש מצליח) עד סוף ההושענות קודם התפילה (בלי לולב כמובן) ואמר שכך עשה מרן אביו זצ"ל והיו"ד באחת השנים כדי שלא יתחילו התפלה לפני הזמן ומאידך לא ישתהו הציבור יותר מידי עד כאן תוכן דבריו. 

סגולתו לכפר עוונות. כי חתן מתכפרים לו עוונתיו וקל וחומר לחתן תורה ובפרט לעון ביטול תורה ובכח מצוה זו עם תפילתם, להעלות כל התפילות הפסולות של כל השנה ותפלתם מתקבלת (חמדת ימים חלק ג' חג סוכות פרק ח' אות י"ח ואילך) והאדמו"ר מצאנז ומזידטשוב דקדק לעלות חתן בראשית (שערי רחמים שעל אפרים שער ח' בעיף ס"א סעיף קטן ט"ו)

אבותינו בג'רבא נהגו לעשות שבע הקפות דוקא, וכן נהוג גם כיום בבית הכנסת של מו"ר ראש הישיבה הגאון הנאמ"ן נר"ו (והוא בראש). אך ברוב בתי הכנסת כיום נהגו להוסיף עוד הקפות לכבודה של תורה, ואיני יודע אם יש קפידא בזה, כי מצד אחד ידועים דברי מור"ם (סימן רס"ג סעיף א') שיכולים להוסיף על מנין של מספר המכוון נגד דבר אחר ובלבד שלא יפחות. ומאידך מצינו בכמה מקומות שיש קפידא בדבר (עיין לדוגמא בסוף ספר שם חדש חלק א' דף קכ"ו). ועל כל פנים הנח להם לישראל.
ומההושענות שלא מקיפים בשבת ובכל זאת אומרים ביום ראשון סובבי תורתך כך וכך פעמים כאילו הקיפו בשבת, ראיתי למו"ר הגאון הנאמ"ן נר"ו שנוהג לעשות ביום ראשון שתי הקפות מטעם זה, וכן הוא מורה ובא, וכן נכתב בשמו במחזור איש מצליח – סוכות.

אם לא היה אפשר לעשות כן לפני כן, ורבים צריכים לכך (וכמובן זה לצורך המועד) – מותר.

מנהג תונס להקיף התיבה כשהספרי תורה מונחים על התיבה (עלי הדס פרק י"א אות כ"ח). וכן מנהג ג'רבא (ברובע הגדול).

אומרת מוריד הטל אפילו היתה בבית הכנסת ושמעה את השליח ציבור מכריז על הכרזת מוריד הגשם (הלכה ברורה חלק ו' סימן קי"ד סעיף ד'). ומכל מקום אם אמרה בשחרית משיב הרוח ומוריד הגשם אין צריכה לחזור אפילו אם התפללה קודם שהכריז הש"ץ (עיין בחזון עובדיה – סוכות עמוד תפ"ה).