זמן קריאת שנים מקרא של פרשת וזאת הברכה

אחרי שתקנו להתפלל תפלת שבת אין להתפלל תפלת חול, רק אם הוא כבר התחיל בטעות ברכת “אתה חונן” יסיים את הברכה מהטעם שזה עיקר הדין. [מלבד תפלת מוסף שיפסיק באמצע הברכה]. אם יש חולה שרוצים להתפלל עליו, אפשר להתפלל באופן אישי ולומר “שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא”.

רפואה שלמה ובשורות טובות

קשה לענות תשובה מלאה על שאלה זו. אך באמת נראה שבאה התורה להדגיש ולחזור ולהדגיש שעם ישראל עשו כאשר צוה ה’ ולא שינו מציוויו, וזו מעלה גדולה מאין כמוה. ואפשר לראות ג”כ כאשר הביאו את המשכן אל משה הפסוק מדגיש “וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה’ כן עשו ויברך אותם משה”.

בס’ זכרון יהודה (סי’ רכ”ב כתב שכן נהג מהר”ם א”ש. ובס’ רמזי אלול (דף ו’ אות ט”ז) ובס’ אלף כתב (אות שמ”ז) כתבו טעמים לזה.

וגם אצלנו בני ספרד נמצא בדברי חכמינו מקור למנהג זה – בס’ מועד לכל חי (סי’ כ”ד).

בסופו של דבר נולדו י"ב שבטים שכולם קדושים וטהורים, ועמדו מבני השפחות שופטים וגדולי הדור, ונמצאנו למדים שלא הייחוס קובע את מעלת האדם, אלא האדם קובע את ערכו העצמי. ועיין ברש"י פרשת ויקהל (שמות ל"ה ל"ד).

אולי חזר בתשובה רק אחר שייעדה לעשיו.

* אין חשש אוהל  

* פתיחת הגג מספיקה 

אין זו סתירה לטעמים, כי בתחילה הפסוק אומר שתי מצוות: "ושננתם", "ודברת בם" ושוב מפרט ומבאר את המצוה השניה שהיא "ודברתם בם", והאתנח במקומו, כי סיים בכללים ומפסיק ועובר לפרטים. וזכור לי שיש דוגמאות רבים בתורה כך ואיני זוכר כרגע מקור מדוייק 

ע"ה קניאל בוכריס ס"ט

המקור הוא בספר כף הכהן (לבעל משמרות כהונה). בפרשת תולדות. וכמדומה שפעם ראיתי לזה מקור קדמון יותר. ועתה איני מוצא. ובפי' זר זהב על הזוהר (דף קס"ח) מביא כעין זה משם "קמאי".

הפיוט אינו נוגד את ההלכה, אלא כוונתו שבסה"כ בד' ימים, אנחנו "סובבי תורתך פעמים ארבעה" וביום החמישי לאחר שהקפנו בכל יום פעם אחת כעת אנחנו סובבים פעם חמישית. ובהושענא רבא מבואר בש"ע (סי' תרס"ד סוף סעיף א') שמקיפין 7 פעמים.

ע"פ תורת הסוד, בלילה אומרים "בה" וביום אומרים "בו".