בגמרא (בכורות דף כ"ט ע"א) למדו מהפסוק ראה למדתי אתכם וגו', מה אני בחינם אף אתם בחינם. ומכל מקום יכול הוא לקבל "שכר בטלה" דהיינו לא על עצם הלימוד שמלמד, אלא על הזמן שמסר את השיעור והזמן שהכין את השיעור וכן זמן הנסיעה ועלות הנסיעה, בעוד שבזמן זה יכל ללכת לעבוד למחייתו. ובפרט היכן שטורח לחזור ולבאר הדברים ולהוציא גרונו עבור הקהל, שגם בזה יש אומרים שרשאי לקבל שכר (עיין בספר מחנה אפרים הלכות שכירות פועלים סימן ח', ובספר ילקוט יוסף – שובע שמחות חלק ב' עמוד כ"ד).
אבל ודאי שיש מעלה למי שלא מקבל שכר עבור השיעורים שמוסר, בפרט היכן שיש לו כדי פרנסתו בריווח במקום אחר. אם כי הממונים והאחראים על השיעורים עליהם להשתדל לשלם בעין יפה למוסרי השיעורים, ובפרט אם זקוקים לכך.