1. פירות שגדלו בקרקע של נכרי, וגם נגמרה מלאכתן על ידי הנכרי פטורים מתרומות ומעשרות לגמרי. אבל אם גמר מלאכתן נעשה על ידי ישראל (כגון ענבי יין, שגמר מלאכתן בעשיית היין על ידי הישראל) חייבים.
2. הדברים אינם מדוייקים, לא רק שאסור לפדות מעשר שני בירושלים, אלא אף אסור להפרישו לכתחילה כשהוא טהור, אלא יטמא את הפירות (בנגיעה באמצעות מים) ואח"כ יפריש. ואם הפריש בטהרה – אין לפדותו אלא במקום הפסד או בשעת הדחק (עיין משפטי ארץ מעשרות עמוד 201 הערה פ"ח).
3. נראה שאינם בכלל "סביבות ירושלים", אך מה הפסד יש בזה לזלף על הפירות מעט מים קודם הפרשתם?
4. כבר השבתי לעיל שבשעת הדחק יש להקל לטמא הפירות אחר הפרשתן, וכל שכן במקרה שלך שאינם אלא "ספק".
5. לא הבנתי את השאלה.
6. אם יש במעשר שני שווי פרוטה, יכול לחללו על כל מטבע שירצה, אולם היות והרבה פעמים שווי המעשר שני פחות מפרוטה (ואז אין החילול נתפס במטבע) ראוי שתהיה לאדם פרוטה חמורה, ואז יוכל לחלל עליה כל מה שקונה.
