יש לזה התרה, שאפילו נשבע בשם ברוך הוא יש לו התרה, כמו שכתוב בשלחן ערוך (יורה דעה סימן ר"ל). ולכן צריך שיבוא לפני חכם המבין בהלכה ויודע בהלכות שבועות, ויפרט לו את השבועה ואת הסיבה שבגללה נשבע, כמו שכתוב בשלחן ערוך (סימן רכ"ח סעיף י"ד) ובש"ך שם (סעיף קטן כ"ה).
ואז יבואו שלשה חכמים [מעט, שאם מלמדים אותם מבינים] ואחד מהם החכם הנ"ל, וישאלו אותו אם מתחרט על עיקר השבועה, ואחר שיאמר שמתחרט, ישאלו אותו אילו ידעת שתתחרט, אם היית נשבע? והוא עונה לא, וזה נקרא פתח מתוך חרטה, עיין להרב בן איש חי (שנה שניה פרשת ראה אות כ"ט), ואז יתירו לו כדין, שיאמרו לו ג' פעמים: מותר לך שרוי לך מחול לך וכל הנוסח כנהוג.
וצריך לידע שהגאונים היו מחמירים מאד בזמנם בשבועות, כמו שכתב בבן איש חי שם (אות כ"ד), ורק מתוך דוחק אנחנו מתירים. ולכן נכון להזהיר לנשבע ולבאר לו חומרת הענין, שלא יעשה כן שוב כלל לעולם, ולקנסו ליתן צדקה כפי מתן ידו, עיין להש"ך (סימן ר"ל סעיף קטן א').
ושב ורפא לו, ומכאן ולהבא חושבנא טבא.