מים שהוחמו ביום טוב אסרו חכמים לרחוץ בהם כל גופו וכמבואר בשלחן ערוך (סימן תקי"א סעיף ב') שדוקא במים שהוחמו בערב יום טוב מותר לרחוץ בהם כל גופו. ואפילו הוחמו המים מאליהם החמירו חכמים שלא לרחוץ בהם וכמבואר בשלחן ערוך (סימן שכ"ו סעיף ב') שאם הביא סילון של מים צוננים מערב יום טוב לאמת המים של חמי טבריה, דין המים כמים שהוחמו ביום טוב ואסורים ברחיצה ומותרים בשתיה. ולכן גם מים שהוחמו על ידי שעון שבת ביום טוב אסור לרחוץ בהם.
אמנם בנדון זה שלא הרתיחו את המים רק נעשו פושרים, נראה שאין לאסור בכלל גזירה זו, שהרי מותר לכתחילה להפשיר מים בשבת וביום טוב, אלא שמכל מקום יש לאסור משום גזרת מרחצאות שאסרו להתרחץ אפילו במים פושרים בשבת או ביום טוב בבית המרחץ. ובזה נחלקו האם שייכת גזירה זו במקוואות שמסורים לאנשים יראי שמים, שדעת מורנו הרב מנוחת אהבה זצ"ל בחלק ב' (פרק י' סעיף נ"ו) להקל בזה, ודעת להבדיל בין החיים מרן הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א להחמיר בזה שלא לטבול במקוה חם. עיין יביע אומר חלק י' (חלק אורח חיים סימן נ"ה עמוד קע"ט).