כיבוס בבין המצרים

לא ידוע לי שיש השפעה לרעה.

העטים החד פעמיות כגון פילוט ודומיו גורמים נזק לסת”ם ולאחר זמן מחליפים צבעם וגורמים לנזק בלתי הפיך שומר נפשו ירחק מהם. וכתוב ויתייג בנוצה או קנה או נירוסטה בטבילה כדין כנהוג.

החתן עולה עליית רביעי בספר תורה מיוחד שמוציאים לכבודו וקורא פסוק ומתרגמים אותו עד שנגמר הקטע ולברך ברכה אחרונה ומקיף עם הס”ת את התיבה.

קטע זה בקדיש נוסף במשך הדורות ולא הקפידו מלהשתמש במילים שמשמעותן זהה כשיזבא (מילוט) והצלה. כמו בקטע שלפני כן יתרומם ויתנשא ויתהדר.

בהלכה למעלה מובאים כול הדעות בלא הזכרת שמותם של מרן והרמ”א ואח”כ הרב מכריע, והלכה כדעה ראשונה ‘ או הלכה כדעה זו ‘ כפי מה שהייתה דעתו של מרן הש’ע , לפי שהספרדים הולכים אחר דעתו כידוע לפיכך אם הינך רוצה לדעת מה דעת הרמ”א יש לעיין במקור ההלכה בהערה. מ”מ גם לאשכנזים ספר מלווה ה” מומלץ למי שרוצה לדעת הלכות ריבית מהיסודות של ההלכה. וכמה מעלות טובות יש בספר שהוא מסודר בצורת כללים ופרטים וכך גם דוגמא שאינה מוזכרת בספר.אפשר לדעת ע’י שלמדנו את הכלל.ועוד שבמקורות ההלכה מובא הגמ’ והראשונים בצירוף ביאור סברתם ולבסוף הכרעת ההלכה , ורק הלומד מסגל לעצמו את דרך הלימוד הישר לרדת לעומק כוונת רבותנו הראשונים ואת סדר סגנון הכתיבה בצורה נכונה ורהוטה ומה גם שבספר בחלק ב’ פרק י’ז מובא פרק שלם על מקרים שכיחים שמצוי בהם איסור ריבית ואין  אנשים נזהרים בהם,

שמים אותם מתחת למזרון (תחת מקום הכר)(וזה סגולה לפחד בלילות וחלמות רעים (כה”חסימן תרס”ד אות ס’)

עיין להט”ז (יו”ד סי’ רמ”ט סק”א) שכתב שלענין לקנות מצוות בבית הכנסת במעות מעשר אם בשעת קניית המצוות היה דעתו על זה מותר מה שאין כן אם בשעת קניית המצוות לא נתכוון ליתן ממעשר ואח”כ רוצה לפרוע ממעשר הוי כפרוע חובו ממעשר שאסור ע”ש וה”ה לכל כיוצא בזה

לא צוין מקור הדברים בספר ויקרא אברהם וגם אם זה נכון מקמו של הרב ויקרא אברהם לא מחיייב שכך המנהג בכל העולם, ובפרט נגד מרן שקבלנו הוראתיו, ובפרט בא”י אתריה דמרן

החכמים שתיקנו לומר תחנון תיקנו לומר זאת כל השנה ולכן גם כשלא שייך לומר בכל זאת אומרים כי הם לא חילקו בין מתי שיש כפילות או לא. וכן דרכם כמובא הרבה בגמרא שלא חילקו חכמים בתקנתן.
אבל באמת אין זו כפילות כלל כי הרבה פעמים אדם לא כיון כראוי בסליחות ולפעמים אנו שוכחים דבר מסוים. ולרוב אדם רוצה להתוודות על דבר מסוים כמה פעמים כי אף לאחר הוידוי הראשון עדין מרגיש לא בסדר עם הקדוש ברוך הוא ומרגיש חרטה בלב ולכן רוצה לדבר עם הקדוש ברוך הוא על זה שוב. וקראתי פעם שצריך גם לעשות וידוי על הוידוי הראשון על זה שאת הוידוי הראשון לא אמר בכוונה ולכן אומר חטאנו וכו’ אשמנו בגדנו וכו’ היינו שחטאנו כשאמרנו מילים אלו אשמנו בגדנו וכו’ בלי כוונה.

תשובה זו נכתבה על ידי הבחור דור שבתאי מישיבתינו הקדושה.