שאל את הרב
print
אא
בטהרת הבית (חלק ב עמוד צ) כתב שאע"פ שרבו הראשונים המתירים להעביר חפץ מידו לידה, כיון שגם הרבה אוסרים ולא הוי מילתא דטירחא כולי האי - ראוי להחמיר אף בספק דרבנן. אולם חידש הגרע"י שליט"א, שהשלחן ערוך לא פסק לאסור בסכינא חריפא אלא כתב 'לא יושיט מידו לידה', והיינו דרך סייג וגדר והרחקה. ע"ש. וכתב הגרע"י דהנפקא מינה היא שבמקום טורח ולא סגי בלאו הכי - יש לסמוך ע"ד הרמב"ם. ולכן היקל הגרע"י לסחוב עגלת תינוק ביחד וכיוצא בזה.
ואנכי בער ולא אבין, דאחר המחילה רבה מהדר גאונו, אין דיוקו מוכרח לכאורה, דהא מצאנו במקומות אין ספור שכתב השלחן ערוך בלשון זו ופשיטא דמיירי באיסור ממש, ובסימן זה עצמו השו"ע כתב 'לא יגע בה אפילו באצבע קטנה' וכן כתב 'לא יאכל עמה על השלחן אא"כ יש שום שינוי' וכן כתב 'לא ישן עמה במיטה' וכן על זו הדרך כמה וכמה הלכות. וכי כולן מידת חסידות וגדר והרחקה. וצריך עיון גדול. ועכ"פ אליבא דאמת נראה עיקר לדינא שאכן יש להקל במקום צורך להעביר מידו לידה, דלא הוי אלא מחלוקת בדרבנן דמיקלינן במקום צורך. אך סוף סוף דעת הגרע"י שליט"א צריכה יישוב.

הרב אליהו מאדאר

נכון שיש מקום להערה, מכל מקום ליישב דעתו של מופת הדור נר"ו צריך לומר דסבירא ליה שאף שיש לשונות כאלו והן דין גמור, מ"מ אין הלשון בעצמה מורה על דין גמור, וכיוצא בזה מצינו בשלחן ערוך אורח חיים סימן ב, שלא ילך ארבע אמות בגילוי הראש, וידע מה שהאריכו בזה הפוסקים אם הוא דין גמור, עיין בברכי יוסף ובשו"ת יחוה דעת ועוד. וא"כ כל מקום לפי עניינו, וכל שלפי הענין נראה שאינו דין ממש, ומרן בשלחנו הטהור לא כתב בלשון איסור ממש, יש לומר כן. כן נראה לבאר דעתו דעת עליון.
ולדינא כבר כתבת שמעיקר הדין יש להקל, ע"פ טעמו. ובזמנו אמר מוה"ר הגאון ר' משה לוי זצ"ל להוסיף דבכהאי גוונא שמרימים יחד חפץ כבד, אינו בגדר הושטה, וכיון שאין בזה חשש נגיעה, יש להקל. עד כאן דבריו. ומכל מקום לעניות דעתי טוב להחמיר לחוש לדברי הרשב"ץ דסבירא ליה דעצם ההושטה בחפץ אחד הוי ליה כנגיעה. ואין כאן מקום להאריך.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0