ראיתי במנחת שי (בראשית יב למיטב זיכרוני) שיש מילים שהאות הדומה נקראת בחטף וישנם מילים שלא. מתי כן ומתי לא?
הערה קטנה, אצלנו הבעל קורא משתמש בתיקון סופרים של ישיבת כסא רחמים, וכתוצאה מכך הוא קורא את כל הדומות בשווא...
המנחת שי האריך בזה מאוד שם והביא דעות לכאן ולכאן. ועיין באריכות רבה בזה במודעא רבה לאורייתא שבתחילת התיקון סופרים שלנו, שכתב מרן ראש הישיבה שליט"א ומשם תהיה תשובה גם להערתך השניה. (שלא רצינו לשנות מהנהוג ברוב העולם).
הם לא רק לעזור איך לקרוא, לפעמים הם ביסוד המלה או חלק מהשרש שלה.
לדוגמא המלה “ראשון” שהא’ מיסוד המלה ואינה נשמעת. וכן כל המלים שלמ”ד הפעל שלהם היא ה’ או א’ (לדוגמא המלה “קנה” באה עם ה’ גם כשהיא “מקור” והנ’ בחולם, ר’ ויקרא כ”ה י”ד), וכן מלים שעי”ן הפעל שלהם היא ו’. ועוד.
הראשונה רפויה כדין בגד כפת שאחר אהוי, והשנייה אע”פ שהיא אחר אהוי דגושה שלא כדין, והסבירו הראשונים (הובאו בבית יוסף סימן נא) משום שפסל מיכה עבר בים אית, והוא קרא את שם הפסל בשם השם ואם היתה בכף דגושה זה נשמע כאומר השם מיכה דהיינו פסלו של מיכה
יהכון הוא תרגום של ילכו. יהכן הוא תרגום של תלכנה. ובאמת אין כאן הבדל בין הפסוקים, אלא עירובי נוסחאות, כי בכתבי היד יש שמתרגם בשניהם לשון זכר, ויש בנקבה.
וזו מחלוקת האם תיבת דַּחֲלָא, שמשתמש בה התרגום לציון אלהים אחרים, היא לשון זכר או נקבה. ופשוט.
המילה תלמיד אינה משתנה בסמיכות, וכשאנו אומרים תלמיד חכם כוונתנו תלמיד של חכם. והטעם לכך כי בדרך כלל יש לאדם רב אחד עיקרי (ועכ”פ כך היה בזמן חז”ל), והרי הוא תלמיד שלו. מובן מאליו שבצורת הרבים אי אפשר לומר תלמידי חכם.
ויתירה מזו נמצא בלשון חז”ל בתי כנסיות ובתי מדרשות.
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.