1. עיין בכף החיים (או"ח סימן מ אות כו) שמותר ליקח תפילין שבתוך כלי ולהניחם בין הכר לכסת על מיטתו שישן בה (שלא כנגד ראשו) כשאין אשתו עמו "אע"פ שיש לו מקום אחר לשומרם". ע"ש. ולפי זה ק"ו לענין ספסל שרק יושב בו שאם התפילין נמצאים בתוך הנרתיק או התיק ולא מגולים, ומונחים על הספסל, שיהיה מותר לישב על ספסל זה. מיהו אכן לפי דברי הט"ז ביו"ד (סימן רפב ס"ק ד) והרמ"א שם בהג"ה יוצא לכאו' שאסור יהיה לישב על ספסל שמונח עליו תפילין אפי' נמצאים בתוך נרתיק או תיק. מ"מ מכוון שמרן החיד"א בשיורי ברכה (או"ח סימן מ שם) דחה דברי הט"ז, וגם הט"ז אפשר שכל איסורו הוא רק להתיר בפרט שכן מבואר בש"ע סימן מ ע"פ הכה"ח הנ"ל דנ"ד שרי. על כן נראה לעניות דעתי שכל שהתפילין נמצאים בתוך נרתיק או תיק ומונחים על הספסל מותר לישב על אותו ספסל וכ"ש אם הוא ספסל שמחולק למושבים חלוקים וכל אחד נמצא על מושב בפנ"ע. מיהו בודאי שהמחמיר בכל זה תבוא עליו ברכה.
2. עיין להרב בן איש חי שנה א' (פרשת חיי שרה אות יח) שכתב שרק אם נפלו התפילין ממש מידיו יתענה יום אחר באותו היום ואם אי אפשר לו להתענות יפדה התענית בצדקה. ואם נפלו בהיותם תוך כיסם אין צריך להתענות ודי לתת פרוטה אחת לצדקה. ע"ש. והוא ע"פ המג"א הביאו גם במשנ"ב הלכות תפילין (סימן מ סוס"ק ב). ואגב עיין בילקוט יוסף ח"א הלכות תפילין (סעיף טו) שפסק כנ"ל, אולם כתב שאם נפלו התפילין ממש שצריך להתענות יום אחד היינו אינו אותו היום שנפלו אלא למחרת מכיון שצריך לקבל על עצמו תענית במנחה וכל תענית תשובה דלא קיבלה ממנחה של היום הקודם אינה תענית ולא דמי הכא לתענית חלום, ושכן ככתב הרב כף החיים (סימן י' אות לח). ע"ש.
3. עיין בשו"ת יביא אומר חלק ח' (אורח חיים סימן ד אות ב), וכן בסוף ספר הלכה ברורה חלק ב' (אוצרות יוסף סימן יב), שלפני הברכה יש להסיר הפלסטיק הנ"ל ואפשר אח"כ להחזירו אחר שיניח תפילין של ראש. ע"ש. מיהו שכורכין הרצועה על גבי הריבוע בצידו ואם לא נקל בזה לא נוכל להחזיר הפלסטיק לאחר מכן.