מצד אחד כתוב שאם משה רבנו היה נכנס לארץ ובונה את בית המקדש, כיון שהוא מידת הנצח, בית המקדש לא היה יכול להחרב, ואם ישראל היו חוטאים, היו כלים ח"ו. ועכשיו שמשה לא נכנס בית המקדש נתמשכן ונחרב במקום הכליה שהיתה צריכה להיות, כיון ששפך הקב"ה חמתו על עצים ואבנים. מאידך כתוב שאם משה רבנו היה נכנס לארץ, הוא היה המשיח והעולם היה מגיע לגמר התיקון שלו. נמצא שאין לישראל אפשרות לחטוא כאשר משה נכנס לארץ שהרי אין יצה"ר בגמר התיקון כי חוזרים למצב של אדם הראשון קודם החטא. איך הסתירה הנ"ל מתיישבת?