Menu
שאל את הרב
print
אא

מרן בסימן קעט הביא את מחלוקת הרא"ש ורבינו יונה שאם אמר הב לן יכול להמשיך ולאכול, וכתב בבאו"ה שה"ה בכל מידי דמזון, ובמשנ"ב שם כתב שה"ה אם נמלך וגמר בדעתו שלא לאכול עוד. ובבאו"ה כתב שאין בידינו להכריע וא"כ הוא ספק ברכה. ע"ש. ותמוה, שא"כ יצא חידוש שאם אדם אוכל תפוח או עוגה בביתו, וגמר בדעתו שלא לאכול עוד, ושוב נמלך, א"כ יצא שלא צריך לברך? והרי המשנ"ב עצמו כתב בסימן קסח ס"ו שאם מתחילה היתה דעתו לאכול מעט מזונות וכו' ונמלך, כתב בשעה"צ אות כא שיברך מזונות. ואין לחלק בין אם מתחילה חשב לאכול מעט, שאז יברך אם נמלך, לבין אם מתחילה ברך בסתם ואז חשב לגמור ושוב נמלך, שאז לא יברך - כדעת רבינו יונה, שהרי בסימן רו בס"ק כ כתב במשנ"ב שאם בעת גמר אכילתו נסכם בדעתו שלא יאכל עוד ואח"כ נמלך, בזה לכ"ע יברך?

הרב רזיאל כהן

כבר עניתי על זה השבוע, שלא נאמרו דברי רבנו יונה אלא בסעודה ולא באכילת עראי.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן