איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
בשחרית של שבת האשכנזים אומרים לאחר תפילת העמידה "היום שבת קודש" ו"מזמור שיר ליום השבת". מדוע הספרדים לא אומרים שיר של יום בשבת אלא רק חלק נוהגים לומר "מזמור שיר ליום השבת" לאחר עלינו לשבח?
א. מה הצורך להכריז "היום שבת קודש" והלא כל התפלה היתה תפלה של שבת. ( ועיין בבן איש חי פרשת כי תשא הלכה י"ז שכתב: קודם המזמור יאמר היום יום אחד בשבת וכו' ויכוין במנין זה לקיים מצות זכור את יום השבת שאמרו רבותינו בספרי שהוא מצות עשה מן התורה למנות בו ימי השבוע עכ"ל, וגם טעם זה לא שייך בשבת)
ב. גם מה הצורך לומר את המזמור אחר התפלה מאחר שאמרנהו בתוך התפלה אחר ברוך שאמר.
ג. וגם צורך לומר "השיר שהיו הלויים אומרים על הדוכן", כי הרי כתוב בו במפורש מזמור של כל יום, איזכור לאותו יום, אומרים ומודיעים שהוא השיר הלויים שירים על הדוכן.