יום הולדת באדר א’ / ב’
באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.
היה לי ויכוח עם מישהו אם מותר לומר על פוסק/רב שטעה בהלכה או בסברא אחרי שיצא לי אחרת בסוגיא או שהפוסק שאני הולך כמותו דחה דברי אותו אחד .... אם הדבר מתפרש בזלזול או שכל אחד טועה או אלו ואלו דברי אלוקים חיים וא"כ איך הדבר עובד אשמח למקורות בנושא אם יש
ידועים ומפורסמים דברי מרן הגרע"י במכתבו "לרב אחר ז"ל בתחלת הליכות עולם ח"א שאין בלשון "טעה" או "שגה" זלזול. ע"ש. וכן אמרו בסנהדרין, על חזקיהו המלך "טעה בדשמואל". אולם אעפ"כ כיון שהיום נראה לשומעים שזה זלזול, בודאי שאין ראוי לומר כך.
הנה לשון "מת" נאמר בתנ"ך על גדולי העולם, ובגמרא כבר לא השתמשו בלשון זו ואמרו "נח נפשיה", וגם היום נזהרים בזה ואומרים "נפטר".
וראה מ"ש מרן ה גרי"ח בפתיחת ספרו רב פעלים, על חכמים המדברים שלא בלשון ענוה.
וכבר המליצו: דברי חכמים בנחת [אז הם] נשמעים.