עשיית דברי חול שדוברו בשבת

על הדלקת נרות ההמונית שעורכים בלובי או בחדר אוכל  – אסור לספרדים לברך, הפיתרון הוא להדליק בחדר פנס חשמלי של נורת ליבון (לא לד) ולברך על הדלקה זו "להדליק נר של שבת"

נידון דידן לא חשיב כאצולי מטינוף בלבד אלא כהמשך דברי מרן בש"ע (סימן ש"א סעיף י"ג) שאם קושרתו כדי שלא יכאב לה הדם ולא תצטער מותר לצאת בו, וכן מ"ש בש"ע שם (סעיף כ"ב יוצאים במוך וספוג שעל המכה לפי שהם מרפאים וה"ה בנידון דידן שמצילו מלהידבק ולהדביק, אלא שאם לא שם אותה ברה"ר רק בבית הכנסת לכאורה לא יכול להשימה בשבת אא"כ יסמוך על העירוב שיש עכ"פ בזה שזה רק חשש שמא יוציאנה.

ויותר נכון שיקפיד על לבישת מסכה במרחב הציבורי תמיד וכהוראת גדולי הדור

אם אתם רגילים בכך – אין בזה בעיה שום חשש מוקצה (ועיין מחקרי ארץ ח”א סוס”י א’)

 מותר לטלטלו ואין בו משום מוקצה אא"כ עומד לתלוש ממנו פרחים (או שעומד לריח ותולשים ממנו ענפי ריח) עיין מנוח"א (ח"ב פ"ד הל' ז' ובהערה 2 שם)

לא . ומ"מ גם תה"ד היקל רק בדיבור ולא בקריאה. (כ"מ במנוחת אהבה ח"א וע"ע בשו"ת מחקרי ארץ ח"א סימן י"ג) 

1. זמן הדלקת הנרות הוא רק מנהג ומעיקר הדין אפשר לקבל שבת דקות בודדות לפני שבת. אלא שמן הראוי לאדם לכלכל צעדיו בתבונה שיגיע לשבת בנחת ושלוה.

2. אסור. מפני שחל עליו חובת קידוש. ויכול לשתות ולאכול משהו קטן לפני שמקבל שבת.

3. אם יש לו צורך בשבת באותם בגדים, יכול להוציאם ממייבש הכביסה. להעביר כביסה אפשר אם יש לו בזה צורך. ושלא לצורך כלל אסור.

4. לדבר בשולחן שבת או בזמנים אחרים ששניכם בנחת ושלוה, בגודל מעלת השבת וקבלתה ביישוב הדעת וכדומה, וה' יגמור בעדך. ביקורת בשעות הלחוצות גורמת את ההיפך בדיוק, וכבר הזהירו על זה חז"ל שיש יצר הרע מיוחד בערב שבת לגרום מריבה בין איש לאשתו. אוכל להמליץ לך על הספר "שבת בשמחה" של הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א. כמובן לגשת לענין כלימוד משותף ולא כביקורת סמויה.

לא נראו לי דברי כת"ר. הירושלמי והרמב"ן וסייעתם מדברים על דברים שיש בהם עמל וטורח ויגיעה, כ. עו"ש. אבל החשמלמ אדרבא מהותו היא להקל על היגיעה, הייתכן שלעלות במעלית לקומה עשירית יהיה נחשב כיגיעה יותר מהעולה לשם ברגליו ?

א. אם זה רק בתור מראה מקום, ולסימנא טבא (כעין בזמן חז"ל שאומרים לילד פסוק לי פסוקך) שפיר דמי.

ב. דעת מרן רה"י להקל לקרוא לאור החשמל תפילו יחידי, וכמו שכתב בפירוש בהערתו שם. וכן שמענו מפיו בכמה הזדמנויות.

ברור הדבר שאם עדיין אפשר לשמור את השבת לגמרי, יש להורות לפחות להמעיט באיסורים שהרי על כל מלאכה ומלאכה (ואפילו על כל שאיפה ושאיפה מהסגריה) יש חיוב בפני עצמו. וכל מלאכה אחת פחות – היא ריווח נקי .

אך כמובן ההוראה הנ"ל צריכה להיות בהדגשה שזה הרע במיעוטו, ולא  בצורה שתשמע כאילו ח"ו אנו נותנים הכשר לאותם מעט איסורים שנשארו עדיין 

הבערת אש בשבת נאסרה, משום שזו אחת המלאכות שהיו במשכן. ולאחר שקבעו חכמינו שהדלקת חשמל בשבת אסורה משום זה, מה לי אם עושים כן ע"י הדלקת מתג ומה לי אם נעשה בדיבור, אחר שהתוצאה היא אחת – האור / מזגן וכדו' נדלקו. זאת ועוד שהדבר ברור שיש לאסור כן משום זילותא דשבת. וכ"כ בזה באריכות בשו"ת הלכה למשה (נסיר, ח"ב סימן ל"ד), והסכים לדבריו הגר"א מאדאר שליט"א. ע"ש.