תיקון קוראים
מזה שכתוב שישמע בשבת בשחרית, מובן שמדובר שטעה שיום חול. ופשוט.
מיהו דווקא בהלכה זו שדילג פסוק אל בוקרא בטעות או שינה משמעות אין הבדל בין חול לשבת.

נהג אוטובוס ספרדי שלפעמים צריך להסיע קבוצה של חיילות לבסיס במקום שומם כך שלא עוברים רכבים באיזור וגם אין אישתו משמרתו, וגם מדובר לעיתים בשעות לילה, האם יש דרך להינצל מאיסור ייחוד? האם יועיל להדליק את הטלפון והמצלמה דולקת כך שאישתו יכולה לראות אותו מרחוק בצירוף דעת הרמ"א ששלוש נשים מותרות בייחוד? כמו כן, לפעמים מדובר על חיילות גויות (זה נהג שעובד בחו"ל), האם במקרה הזה יהיה יותר קל שהרי ייחוד עם גויה מדרבנן? אם יש אפשרויות אחרות אשמח לשמוע כדי שאוכל למצוא לו פיתרון שיעזור לו ולא יצטרך לעזוב את עבודתו.
הנה אם עיקר עבודתו עם הנשים להסיען תמיד, אין זו הדרך מוציאתו מידי עבירה, וכבר אמרו חז"ל כל מי שעסקו עם הנשים סורו רע. ובפרט אם זה אותן נשים מידי יום, או כמה פעמים בשבוע, שרגיל בהן ושומע קולן ומקשיב לדבריהן ולשחוק ולקלות ראש שלהן, ואם לא בא לידי מעשה, מידי הרהור לא יצא. והנכון שיעזוב עבודתו זאת, ויחפש לו אומנות אחרת נקיה וקלה.
אמנם אם בדרך כלל מסיע אנשים, ורק פעמים רחוקות מסיע נשים ובפרט אם בכל פעם נשים אחרות, יש להקל בעצם העבודה. ומצד איסור יחוד, הנה אם בכל פעם כזו יפתח את המצלמה, בפשיטות נראה שמועיל, שהרי אין חשש איסור, ועיין בספר גן נעול על הלכות יחוד פ"ח סעיף ל"ג, שיש הרבה שהקילו בזה, אלא שהביא שיש מחמירים, ע"ש טעמם.ומצד שיש כמה נשים, נכון שהוא יותר קל אבל כאן שהן גויות אף דהוי מדרבנן, מ"מ מסתמא פרוצות הן, ובפרוצות חמיר טפי. ואם אפשר שיסעו איתו עוד שני אנשים, בודאי מותר דהו"ל שלשה אנשים ושלש נשים, שאין חשש יחוד לכ"ע. ואם אין אפשרות כזו יסמוך על המצלמה בתנאי שפעם פעם יפתחנה ואשתו תביט ותסתכל בה, ובפרט שיש ממונים עליו ולא יכול לעשות מה שליבו חפץ, ואף שאין לסמוך ע"ז, בצירוף המצלמה, יש להקל בשעת דחק כזו.
ומ"מ טוב שיחפש בינתיים עבודה אחרת, ויתרחק מכל זה וכיו"ב, כמו שאמרו חז"ל התרחק מן הכיעור ומן הדומה לכיעור, ומן הדומה לדומה. וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים.