איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
כתבת בתשובתך על השאלה מה המקור למנהג הבסיסא, שהמקור הוא בספר ממלכת כהנים עמוד שנח, חיפשתי ולא מצאתי. אודה לתשובתך.
חיפשתי שוב, והמקור שציינתי מדויק הוא, כוונתי לספר ממלכת כהנים וספר פרח שושן של ר' שושן הכהן. אולי כבודו חיפש בספר אחר בשם זה ולכן לא מצא.