א) כתוב במסכת תענית שיש חיה משולחת ויש חיה שאינה משולחת. רש"י במקום מפרש: משולחת-משמים. הרי אנו מאמינים שכל נזק שקורה לאדם זה בהשגחה אז כיצד חיה שאינה משולחת פוגעת באדם?
ב) הרב אור החיים הקדוש בפרשת וישב ד"ה ויצילהו מידם, כותב שאדם יכול להרוג אדם אחר גם אם לא התחייב מיתה לשמים. ושוב השאלה עולה היכן ההשגחה? ועוד כתוב בתהלים אל תבטחו בבן אדם שאין לו תשועה ופסוקים דומים. ומדוע שלא יהיה כדאי לבטוח באדם אם גורלי תלוי ברצונו?