איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
לגבי מנהג הספרדים שאומרים תפילה על הפרנסה בימים נוראים, מה המקור לזה. והאם באמת זה שקונה את התפילה ופותח את ההיכל סגולתו גדולה מאחרים לעניין הפרנסה בזכות זה.
המקור הוא בעבודת הקודש למרן החיד"א
ופותחים שערי ההיכל כסגולה לפתיחת שערי שמים, ולתוספת כוונה, וכעניין שנוהגים בסדר העבודה במוסף של יו"כ ובתפלת ניעלה. וכן מנהג האשכנזים באימרת אבינו מלכנו.
ומרן ראש הישיבה רמז במזמור זה (פסוק ט') ושאו פתחי עולם ר"ת שפ"ע ובודאי שהפותח יש לו זכות גדולה ובזכות התרומה ימצא עושר וכבוד.