קמץ ופתח
יש אולי כמה כללים בזה אבל גם הם לא דנים בכל האופנים.

המג"א כתב (בסי' קכח ס"ק מז) בשם רש"ל שהקורא עיינין אלפין אינו נושא כפיו אע"פ שאין ע' בברכת כהנים משום שכשקורא יאר מחזי כקורא יער דעין ואל"ף שווין אצלו. עכת"ד. וצ"ל הטעם שהשומעים אותו אינם יודעים אם התכוון לומר יאר שהוא לשון ברכה או יער שהוא לשון קללה. וקשה לי, שגם לתיבת יאר יש שתי משמעויות: ייתכן שהוא לשון ברכה משורש או"ר, (כמו יָשֵׁב משורש שו"ב יָשֵׂם משורש שי"ם), או לשון קללה משורש אר"ר (כמו יָסֵב משורש סב"ב או יָקֵל משורש קל"ל)?
היכן מצינו יסֶב משרש סבב? בכפולים צ"ל יסׂב, והנ' יאׂר.