אין החילוק בין קמח לחיטים, אלא שבנדון זה של סעיף כ"ה יש כמה ספקות, גם משום שלתיתה אינה ודאי חימוץ וספק חמץ שעבר עליו הפסח מותר בהנאה ויש אומרים אף באכילה, וגם שחשב למכור ולכן נתנם בבית אחר שבעל הבית ימכרם, אלא שבעל הבית שכח למוכרם, וא"כ בעל החיטים אנוס הוא ובכהאי גוונא איכא למימר שלא גזרו רבנן, ובפרט שלא היה ברשותו בפסח. ועוד טעמים, כאשר האריך בזה בשו"ת שערי רחמים פראנקו ח"ב (חלק אורח חיים סימן כ') שהוא מקור דברי רבינו מר זקני מורנו הרב רבי חויתא זצ"ל בספר זכרי כהונה חלק א' (מע' ח' אות כ"ז).