דעת מרן נר"ו על השם אורין

אוכל שנתבשל על ידי מחלל שבת (אבל לא בושל בשבת) מותר.

התרומה הייתה ל”שותפות בספר תורה” ולא לכתיבת הספר. השותפות הייתה ע”י תרומה לישיבה וכמבואר כ”ז בנוסח הצוואה של מרן רה”י זצוק”ל : א”צ לעשות ס”ת לשמי ואם רוצים להביא הכנסות לישיבה יעשו. ורק לישיבה בלבד ורק פעם אחת ולא יותר.”

אם ב”ה הכל טוב לא משנים סתם. אבל אין שום בעיה לקרוא לו בכינוי חיבה “מאורי” וישאר השם העיקרי “מאור”.

עיין בספר משפטי הבשן ח”ה סימן קצב להגאון רבי נסים בן שמעון שליט”א

שהוא ובית דינו דני בתביעה של מתפללי בית הכנסת נגד חברי העמותא ודורשים בין השאר לערוך בחירות,

ובתשובה שם נאמר כי התביעה לערוך בחירות נדחית על הסף עמותא אינה חייבת לשנות תקנון רק לשם

הכנסת חברים חדשים ולאפשר לחברים חדשים לזרוק את מייסדי העמותה על ידי בחירות ע”כ.

ונראה שגם בנידון דידן מקום לכפות על בחירות ועיין עוד בספר משפטיך ליעקב חלק ד’ סי’ ח.

שמים אותם מתחת למזרון (תחת מקום הכר)(וזה סגולה לפחד בלילות וחלמות רעים (כה”חסימן תרס”ד אות ס’)

זו סגולה שעושות נשים מעוברות בשביל לידה קלה ומובאת בספר מועד לכל חי (סימן כ”ד אות כ”ה) בשם ספר נזיר שמשון עמ”ס סוכה, לעשות ביום השענא רבא אחר התפילה (ומרן הגרע”י זצ”ל בחזו”ע) מביא בשם כמה פוסקים שראוי להמתין עד אחד שמיני עצרת. ונראה שכך נוטה דעת קדשו.
ואח”כ יש לקרוא את התפלה המודפסת במועד לכל חי שם.
ודע שמרן הגרע”י זצ”ל שם מציין שמרקחת האתרוג (שלו) מועילה לפקוד בזש”ק ע”ש

א. אמרו חז”ל שיירי מצוה מעכבים את הפורענות ומזה נולדו סגולות רבות החל מימי הראשונים ועד ימינו והעיקרון הוא שאנו מראים שהמצוות חביבות עלינו ואנחנו מקפידים עליהם, ולרוב חביבותם אנחנו משתמשים בהם אחר גמר המצוה ,לעניינים חשובים ומאמינים שזכות המצווה תגן עלינו
ומקור סגולת האתרוג הוא בספר נזיר שמשון, והובא במועד לכל חי להגר”ח פלאג’י ומרן הגרע”י מביא זה בספר חזו”ע סוכות (עמוד תמ”ט) וכתב שם שהוא סגולה ללידה קלה שהרבה עקרות נפקדו מאתרוגוץ
ב. אין הבדל

בגמרא (סוכה נ”א עמוד ב’) מובא על מה ששנינו במשנה במוצאי יו”ט הבראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנים שם תיקון גדול, מאי תיקון גדול, אמר רבי אלעזר כאותה ששנינו, חלקה היתה בראשונה, והקיפוה גזוזטרא, והתקינו שיהו נשים יושבות למעלה ואנשים מלמטה ת”ר בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ והיו באים לידי קלות ראש התקינו שיהיו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים, ועדיין היו באים לידי קלות ראש התקינו שיהיו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה, היכי עביד הכי והכתיב “הכל בכתב מיד ה’ עלי השכיל” אמר רב קרא אשכחן ודרוש “וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד” אמרו הלוא דברים ק”ו ומה לעתיד לבוא שעסוקין בהספד ואין יצר הרע בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד עכשיו בשמחה ויצר הרע שולט בהם על אחת כמה וכמה. ע”כ ומתבאר שאין בניית הגזוזטרא מכלל הבנין שנאמר בנבואה בצורת בנייתו אלא שהוכיחו חכמים כי לצורך הצניעות מוכרח להוסיף זה, אמור מעתה שאין צורך בתוספת זו אלא בעת שהכל באים ויש חשש לערבוב בין אנשים לנשים אבל במשך השנה לא. ולפי זה נראה שמה שכתב הרמב”ם בהלכות בית הבחירה בסתם הוא לפי שסוף סוף גם זה בניית בית המקדש אבל לא שכוונתו שחלק זה הוא הכרחי כמו שאר הבנין שהרי מוכח מהגמרא שאינו מכלל הבנין אלא רק לצורך צניעות בחג הסוכות ולפיכך כתב בהלכות לולב שבערב החג מתקינים שם גזוזטרא לומר כי בערב החג הוא מוכרח לגמרי שהיה בנויה שהיינו שגם אם במשך השנה הוצרכו להרוס אותה (כפי שמוכרח שאין זה הכרחי לבית המקדש) או שמאליו נשברה הרי שבערב חג סוכות צריכים לשים לב לכך שצריך שתהיה קיימת

אשרי, קדיש, אל מלך וגו’, וידוי, קבלת מלכות שמים, תחנון, שומר ישראל, וקדיש.
אם יש עוד זמן תוסיף מה שנראה לך מעורר את הציבור

א. לא ראיתי ולא שמעתי מפי מורנו נר”ו דבר בענין זה אך פיוט זה נאמר בסליחות “שפתי רננות” כמנהג ג’רבא ללילות זה”ב בחודש אלול. וכמה פעמים מו”ר נר”ו התפלל עמנו במנין זה ולא אמר לנו דבר בזה.

ב. מאחר ויש לזה יישובים וסימוכין, כבר אין זה נקרא “נוגע לעיקרי הדת”. כנלע”ד.

ג. אודות התכבדו מכובדים שאומרים בו “שמרוני שמרוני” ראיתי בשם רבי מאיר המעילי בעל המאורות בספרו מלחמת מצוה (הנדפס בסו”ס המאורות לברכות עמ’ קע”ט – קפ”ג) שאפשר לפרש שמרוני לשון המתנה כמו ואביו שמר את הדבר” ועוד מאחר והמלאכים מצווין לשמרו, נמצא שאינו מבקש אלא לעשות שליחותם, ומה שנכנס למקום הטינופת, אינו פושע בזה אלא שכן דרכן של בנ”א וכו’, ולכן המתינו לי וכו’.