שמירת חפצים בארון קודש.

באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.

לא מצאתי מפורש, אך מסתבר לאסור כמו שאסרו להתנאות בהם. ומכל מקום אפשר להקל בדוחק לתלמידי חכמים, על דרך שהתירו באכילה ושתיה (ש”ע סי’ קנ”א ס”א).

מה כוונת השאלה? ברור שכדאי להתפלל במקום בו מכבדים יותר את התפילה ואת ביהכנ”ס.

מעיקרא וודאי שאין ראוי להתגייס לצבא, וגם עכשיו בעת המלחמה לא שמענו שיש צורך שכל העם יתגייסו, ודי להם בחיילי המילואים.

במלחמה זו אין התגרות בגויים, אלא משיבים מלחמה ומגינים על עם ישראל, ונ”ל שאין מי שחולק בזה. וגם הרב בעל “ויואל משה” זצ”ל כוונתו על עצם הקמת המדינה ולא על המצב הנוכחי אחרי שכבר קמה המדינה.

וודאי שיש הסתברות שהוא סובר כדעה שניה, אך לא פשוט לומר זאת ככלל ברור בכל ספר כה”ח.

הטענות הם מסתברות, אלא שיש הבדל מהותי בין זמנינו לזמנם, שאז היה כח לחכמי ישראל לתקן תקנות, והיום אין לנו את הכח הזה.

עד כמה שידוע לי לא יוכלו חכמי ישראל בדור הזה לעשות שינוי כזה בתפלה, גם לא הרבנות הראשית ולא שום גוף אחר.

עקב המצב מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א פסק

• לומר אבינו מלכנו במלואו בכל תפילה
• לקרא בכל יום תהילים מזמור קכ”א ו – קכ”ד
• להתפלל בפתיחת ההיכל את תפילת הרש”ש שמתפללים בפתיחת ההיכל ביום הכיפורים

כמובן שצריך להזדרז כמה שיותר, אך אין חיוב על תאריך מסוים. (רק אם ישכח יהיה בזה עוון ח”ו)

הרב אמר את כרמז בעלמא. מקור שמו הוא שזה פתיחת ראשי התיבות של שמו כידוע.

עובדים על זה