מסורה גדולה וקטנה
יש ספר מסורת המסורת של ר’ אליהו בחור, וכן יש ספר מבוא המסורה של ר’ יוסף קלמן.
רציתי לשאול את הרב על התופעה ההולכת ונפוצה בשנים האחרונות בעידן אוצר החכמה ושאר תוכנות תורניות בענין דרשנים צעירים המוסרים שיעור ברבים ומצטטים מקורות רבים בשטף בעל פה בכל מקצועות התורה בדיוק באיזה דף ועמוד שורה וכו'. ובכך מעמידים שיודעים הם את כל התורה בע"פ ואף שרבים מהם רק החלו ללמוד לפני מספר שנים מועט. ואומנם על פי רוב כששואלים אותם שאלות שלא הכינו מבעוד יום אז או שמתחמקים או שאומרים לעיין פה ועיין שם ומכל מקום לא נמצא זכר לדבר,עובדה המעידה כי רק את המקורות שמשננים בע"פ אבל בעצם אינם בקיאים כמו שרוצים שיחשבו עליהם. ויש מהם שכתבו ספרים ושו"ת והמעיין בהם יראה שמלקטים דברים מספרים אחרים וכותבים שכך עלה בידם ואחרי כן במקרה היותר טוב כותבים "וכן כתב בספר פלוני ופלוני". האם מותר לשמוע שיעורים כאלו?
המתגאים בשקר זו בעיה שלהם. אבל לשמוע את השיעור אין בעיה. וכי זה מסייע ביד עובדי עבירה?!
(לפעמים השומע באמת רוצה לדעת היכן דבר זה כתוב, ובנוסף מתוך שלא לשמה (כבוד מדומה וכיוצא בזה) בא לשמה שילמדו הרבה ואולי יהיו תלמידי חכמים אמיתיים).