למה עמוני לא, ועמונית כן
אחת הסיבות שאסור לשאת מואבי היא בגלל שמוטב שכרו את בלעם לקלל את ישראל כמו שכתוב בדברים כ”ג ה’. וא”כ אדרבה בלק הוא שורש הבעיה, הוא שכר את בלעם ובגללו התחיל הציווי לא לגייר מואבי.
רציתי לשאול את הרב על התופעה ההולכת ונפוצה בשנים האחרונות בעידן אוצר החכמה ושאר תוכנות תורניות בענין דרשנים צעירים המוסרים שיעור ברבים ומצטטים מקורות רבים בשטף בעל פה בכל מקצועות התורה בדיוק באיזה דף ועמוד שורה וכו'. ובכך מעמידים שיודעים הם את כל התורה בע"פ ואף שרבים מהם רק החלו ללמוד לפני מספר שנים מועט. ואומנם על פי רוב כששואלים אותם שאלות שלא הכינו מבעוד יום אז או שמתחמקים או שאומרים לעיין פה ועיין שם ומכל מקום לא נמצא זכר לדבר,עובדה המעידה כי רק את המקורות שמשננים בע"פ אבל בעצם אינם בקיאים כמו שרוצים שיחשבו עליהם. ויש מהם שכתבו ספרים ושו"ת והמעיין בהם יראה שמלקטים דברים מספרים אחרים וכותבים שכך עלה בידם ואחרי כן במקרה היותר טוב כותבים "וכן כתב בספר פלוני ופלוני". האם מותר לשמוע שיעורים כאלו?
המתגאים בשקר זו בעיה שלהם. אבל לשמוע את השיעור אין בעיה. וכי זה מסייע ביד עובדי עבירה?!
(לפעמים השומע באמת רוצה לדעת היכן דבר זה כתוב, ובנוסף מתוך שלא לשמה (כבוד מדומה וכיוצא בזה) בא לשמה שילמדו הרבה ואולי יהיו תלמידי חכמים אמיתיים).