יום הולדת באדר א’ / ב’
באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.
בשו"ע נפסק דהאומר פעמיים אותו דבר בכוונה להשבע הרי זה שבועה. מה הדין במי שהי' לו מחשבות טורדניות שעליו לגרש את אשתו, וכדי לסלק מחשבות אלו קפץ ואמר פעמיים בכוונת שבועה "אני אשאר עם אשתי" או "אני כן אשאר עם אשתי" וכל רצונו היה רק שאינו מתכוון כעת לציית למחשבותיו ולגרשה, רק לישאר אתה ביחד בקשר אישות, ואח"כ תפס שאולי ע"י לשון זה נאסר עליו לגרשה לעולם הגם שלא התכוון כלל להתחייב עצמו שלא לגרשה לעולם, מה הדין בזה ? לגבי שאר המשמעויות שיכולות להיות בלשון זה (כגון לישאר אתה בבית, בעיר, בבית חולים וכד') פשוט דאינו חל כלל דהרי אזלינן אחר כוונת הנודר וכוונתו היתה רק על קשר אישות
מסתבר שהתכוין על אותה שעה וכל שלא פירש לעולם, אין כונתו לעולם והולכים אחר כוונתו. ובכלל אינו מובן, מדוע רצונו כעט לגרשה. ואם באמת נתעורר ענין חדש וקלקלה מעשיה וכיוצא, אם כן הוא ענין אחר, ועל דעת זה לא נשבע. ונראה שאין השאלה רק ללימוד בעלמה, ולא למעשה. ולמעשה יש להתיישב בזה.