איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
אבי שיחייה נוהג בעת שמחלק את הפרוסות של ברכת ההמוציא לומר פסוקי ברכה על כל חתיכה 'ויתן לך' 'ברוך אתה בבואך' ועוד.. מה מקור המנהג?
לא מצאתי מנהג זה בספרי המנהגים שלנו (ברית כהונה, גאולי כהונה, זכרי כהונה, תורת המננהגים, ויען עמוס, אם הבנים שמחה – תורת המנהגים,עלי הדס). אבל כן מנהג כמה משפחות בג'רבא ואגפיה, ובביתנו לא נהגו כן. אבל טעם המנהג הוא לסימן ברכה, ואל תיטוש תורת אמך.