נדר
מכיון שהחלק של הנדר שנדרת שהבעל לא ישחק עם ההורים אין בו ממש, כי אדם לא יכול לאסור על חבירו דברים שאינם שלו, גם החלק שנדרת שהוא לא ישחק אתך אינו קיים, וכמבואר כיוצא בזה בשלחן ערוך (יו”ד סי’ רל”ב ס”ז). בקיצור, אין כאן נדר ואין צריך התרת נדרים.
חתן טרי בן 24 (אברך כולל) בערך היה בכנס לחיזוק לימוד ההלכה. במהלך הכנס ביקש ברכה לאביו (שחש בחולשה מסויימת), הרב עורך הכנס שאלו אם הוא מוכן לקבל על עצמו למשך 3 חודשים לימוד תורה בתענית דיבור למשך שעתיים כל יום והאברך ענה בחיוב ולא אמר בלי נדר. לאחר מס' נסיונות ללמוד בתענית דיבור לא צלח היות ואינו רגיל ללמוד בדרך זו. האם ניתן לפתוח פתח או חרטה במקרה זה שנעשה לעיני רבים.
נדר שהודר ברבים יש לו התרה מאחר שלא אמר על דעת הרבים (שולחן ערוך יורה דעה סימן כ"ח סעיף ג') והוא הדין בנדון השאלה שלא היה נדר על דעת הרבים אלא הודר ברבים ולכן יש לו התרה.