להלן מספר שאלות בדקדוק:
1. "ומביא לילה" (ברכת ק"ש של ערבית)- האם יש כאן נסוג אחור, ומילת 'ומביא' נקראת במלעיל? (כך ראיתי בכמה סידורים)
2. "שטו העם ולקטו" (במדבר, י"א, ח')- ידוע כי פעלים נחי ע"ו, בלשון עבר לרבים הם מלעיל, כמו: קמו, שבו, רצו. אך אם ישנה אות גרונית בתחילת המילה שאחריה, ההטעמה מלרע, כמו: 'וסרו הצפרדעים', 'כי שמו אותי בבור', 'אשר תרו אותה', 'ולא רבו עליה', ועוד. אם כן, מדוע 'שטו' נקראת במלעיל, הרי יש אות גרונית אחריה?
3. "וִיהַלְּלוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת" (ברכת ההודאה)- האם המילים: 'ויהללו' ו- 'ויברכו' - הן מלעיל או מלרע?
4. "לעילא מן כל ברכתא" (קדיש)- האם המילה: 'לעילא' היא מלעיל או מלרע?