הבדל המשמעות ארשתיך לבין וארסתיך
אין הבדל . שין שמאלית וסמך מתחלפות. בכל ספר איוב המילה כעס כתובה בשין שמאלית והיינו הך
מדוע בצירוף 'נר חנוכה' הצירי שבמילה 'נר' לא הופך לתנועה קטנה? הרי הסמיכות הופכת את ההברה להיות סגורה ובלתי מוטעמת. וכדוגמת קמץ שהופך לפתח: 'דָבָר' > 'דבַר המלך'.
שֵׁם – המקום ההוא.
עֵת מלחמה ועֵת שלום.
תחפש בתנ"ך עוד.
הנה! נֵר ה' נשמת אדם, סמיכות בצירי.
מאת: פלוני | תאריך: כ״ג באדר א׳ ה׳תשע״ט – פברואר 28, 2019
וכן כתב ראב"ע בספר צחות וז''ל: ואם היה סוף המילה ה''א נח נעלם, והמילה שֵׁם, איננו עבר או עתיד, אם הוא סמוך הטעם כפי הענין הנו בקמץ קטן, כמו ומקנֵה הבהמה (בראשית מז,יח). ואם הוא מוכרת הנו בפתח קטן כמו ומקנֶה רב (במדבר לב,א) וכו'. עכ''ל. וכן יש במכלול לרד''ק בשער דקדוק השמות וז''ל: מִפְעֶה - והה''א למ''ד הפועל מִקְנֶה, מִבְנֶה, מִשְׁנֶה, מִקְרֶה. ואם פ''א הפועל גרונית המ''ם בפתח מַעֲנֶה, מַעֲדֶה, מַחְסֶה (א"ה מחסה יש בתנך גם בשווא וגם בחטף), מַחֲנֶה, מַעֲשֶׂה. ויש בפתח גם בלא אות גרונית מַרְאֶה, מַדְוֶה, מַשְׁקֶה, מַטְוֶה, עד שלל מַרְבֶּה, כולם במוכרת ועי'ן הפועל בהם סגול. ובהסמכם בצירי מַחֲנֵה דָן, לְםַרְבֵּה המשרה, מַחְסֵה כזב, ומַשְׁקֵה צמא (א''ה לפנינו ישעיה לב,ו בסגול), ומראֵה כבוד ה', מרעֵה עדרים, כמקרֵה הכסיל וכו' עכ''ל. וכך כתב גם בסוף שקל פָּע שסמיכות שֶׂה בצירי שֵה כשבים. וגם בשקל פִּעְלֶה כתב: צִחֵה צמא צירי מפני הסמיכות, וכן כל המשקל לא ישתנה בסמיכות כי אם מסגול לצירי. וכן אִשֶּּּּׁה לה' סגול, אִשֵּׁה ריח ניחוח צירי. ומן הסתם כתב גם בעוד מקומות וכל היד המרבה לבדוק נשכרת.
לא הבנתי, כל מה שהבאתם כאן מדבר בנח נסתר, והשאלה הקודמת היתה על מלת נר שהיא הנח נראה.